כל משק צריך להקצות חלק מההכנסות השוטפות שלו להשקעה ביצירת נכסים שיאפשרו המשך התפתחותו בעתיד. אם נצרוך את כל הכנסותינו מיד לא יוותרו בידינו אמצעים לייצור בסיס לפיתוח עתידי.

עבודת סמינריון זו בוחנת את הקשר בין הריבית, התוצר במשק, שער חליפין והאינפלציה במשק לבין ההשקעה במשק בישראל והשפעת המדדים בארה"ב על שער החליפין וההשקעה בישראל.

המעבר של ישראל ממעמד של מדינה מתפתחת (בשלושת העשורים הראשונים לקיומה) למעמד של מדינה מפותחת הושג במידה רבה ע"י מדיניות רבת שנים שיצרה תנאים לעידוד ההשקעות במשק. כאשר נבלמה מגמה זו בשנות ה- 70 וה-80, חלה גם האטה בקצב גידול התוצר ובקצב עליית רמת החיים.

הכלים התומכים בהרחבת משקל ההשקעות היו בעבר בעיקר בידי הממשלה, ורק בעשור האחרון חלים שינויים בתחום זה, כאשר מרבית ההחלטות על השקעות הן בידיו של המגזר העסקי, למעט ההשקעות הגדולות בתשתית.

לצורך בדיקת שאלת המחקר נערכו מבחני פירסון ורגרסיה ליניארית אשר בדקו את השערות המחקר הבאות

1. יימצא קשר מובהק שלילי בין הריבית להשקעה במשק. כלומר כאשר הריבית במשק יורדת, ההשקעה במשק תעלה
2. יימצא קשר חיובי בין ההשקעה לבין התוצר במשק. ככל שתוצר יותר גבוה, כך ההשקעה  במשק תגדל
3. יימצא קשר שלילי בין ההשקעה במשק לשער חליפין. ככל ששער החליפין עולה, מידת ההשקה במשק תרד
4. יימצא קשר שלילי בין ההשקעה לאינפלציה במשק. ככל שאינפלציה גדלה, ההשקעה במשק תרד
5. יימצאו קשרים חיוביים בין שיעורי הריביות בישראל לשיעורי הריביות בארה"ב וכן בין שיעור האינפלציה בישראל לשיעור האינפלציה בארה"ב
6. יימצא כי שיעור הריבית הריאלית בארה"ב ושיעור האינפלציה בארה"ב מסבירים את שיעור שער החליפין של השקל מול הדולר
7. יימצא כי שיעור הריבית הריאלית בארה"ב ושיעור האינפלציה בארה"ב מסבירים את שיעור ההשקעה בישראל.

הממצאים העיקריים מעלים  קשרים שלילים בין השקעה לריבית ריאלית ואפקטיבית, בין השקעה לתוצר , בין השקעה לשער החליפין, בין שיעור הרבית הריאלית בישראל לבין שיעור הריבית הריאלית בארה"ב וכי שהמשתנים ריבית ריאלית ואינפלציה בארה"ב מנבאים 13% משונות המשתנה שער חליפין