מטרת העבודה היא לסקור ולהבין לעומק את הקשר בין תוקפנות והתנהגות תוקפנית לבין הערכה עצמית ויציבות.

הטענה הרווחת היא כי בעלי הערכה עצמית נמוכה, עשויים להיות תוקפניים במידה רבה יותר מבעלי הערכה עצמית גבוהה. העבודה הנוכחית תבחן את הקשר בין הערכה עצמית לבין תוקפנות.
לצורך בדיקת הסוגיה נערכה סקירה מקיפה של ספרות מקצועית הדנה בהערכה עצמית ביציבות בתוקפנות ולבסוף בקשר ביניהם.
בעבודה זו ברצוננו לסקור מעט מהחומר הרלוונטי הקיים בנושא מערכת היחסים בין תוקפנות פיזית ומילולית לבין הערכה עצמית ויציבות. אומנם הקשר בין תוקפנות לבין הערכה עצמית ויציבות אובחן בספרות המחקרית, אך כיוון הקשר עדיין שנוי במחלוקת.
מטרת העבודה היא לסקור ולהבין לעומק את הקשר בין תוקפנות והתנהגות תוקפנית לבין הערכה עצמית ויציבות.
חשיבותו של המחקר הנה בחיפוש אחר הקו המחבר בין רמת ההערכה העצמית של הפרט, יציבותו, מינו ונטייתו לתוקפנות. קשר המשפיע באופן עמוק על קשת רחבה של התנהגויותיו, הישגיו, אושרו, קשריו החברתיים ותפקודו הכללי במהלך חייו.