ההנחה הרווחת היא כי הערכה עצמית קובעת באופן שיטתי את איכות חייהם ולהיפך וכי משתנים אלו משפיעים באופן חיובי על מידת החרדה בקרב בני האדם קרי: הערכה עצמית גבוהה ואיכות חיים חיובית מובילה למידת חרדה פחותה ולהפך.
השאלה הנשאלת האם משוואה זו רווחת יותר בקרב נשים גרושות לעומת נשים נשואות ?
בפתח הדיון מוגדרים משתני המחקר הנוכחי כאשר הערכה עצמית מתבטאת באוסף האמונות והמחשבות שיש לפרט כלפי עצמו כאשר ההערכה עצמית גבוהה וחיובית מובילה את הפרט לקראת חוויות טובות יותר, סביבה טובה יותר ומציאות טובה יותר לעומת הערכה עצמית נמוכה.
חרדה הנה תכונה נרכשת, המתבטאת בנטייה של הפרט לתפוס טווח רחב של נסיבות כמאיימות, למרות שהן בלתי מאיימות ולהגיב באופן בלתי פרופורציונאלי. איכות חיים מוגדרת כטיב התנאים שהאדם חי בהם כלומר איכות חיים כוללת את הגשמת רצונות אישיים של האדם.
במסגרת המחקר הנוכחי הופצו 37 שאלונים אשר בחנו את הקשר בין חרדה והערכה עצמית לבין איכות חיים. המדגם כלל נשים גרושות ו-נשים נשואות. הנבדקות התבקשו לענות על שאלון אשר כלל שאלון לבדיקת חרדה תכונתית ושאלון לבדיקת איכות חיים של סגל-אנגלצ'ין (2000) ושאלון לבדיקת הערכה עצמית של רוזנברג (1965).
במסגרת המחקר נבדקו 3 השערות מחקריות:
- יימצא קשר בין הערכה עצמית לבין איכות חיים יותר בקרב נשים גרושות לעומת נשים נשואות
- יימצא קשר בין חרדה לבין איכות חיים יותר בקרב נשים גרושות לעומת נשים נשואות
- יימצא קשר בין חרדה והערכה עצמית לבין איכות חיים יותר בקרב נשים גרושות לעומת נשים נשואות
1. מבוא
1.1 שאלות המחקר
1.2 מטרת המחקר
2. סקירת ספרות
2.1 הערכה עצמית ומרכיביה
2.2 הערכה עצמית – גישות תאורטיות
2.3 חרדה מהי ?
2.4 חרדה – היבטים תאורטיים
2.5 חרדה בקרב נשים
2.6 איכות חיים כללית ואיכות חיים בקרב הלוקים בחרדה
2.7 הקשר בין איכות חיים הערכה עצמית וחרדה
2.8 איכות החיים בקרב משפחות חד הוריות
2.9 הגדרת משתני המחקר
2.10 השערות המחקר
2.11 מודל המחקר
3.שיטה
3.1 שיטת המחקר
3.2 מערך המחקר
3.3 אוכלוסיית המחקר
3.4 המדגם ושיטת הדגימה
3.5 הליך המחקר
3.6 כלי המחקר
3.7 תכנית לעיבוד נתונים
4. ממצאים
5. דיון וניתוח
6. סיכום ומסקנות
7. מקורות
8.שאלון המחקר
SPSS.9