נוער בסיכון, מצוי לרוב  מחוץ למסגרת לימודית, או מצוי בסיכון לנשירה מהמסגרת הפורמאלית. מדובר בנוער חסר  קשרים חברתיים יציבים. ההורים במקרים אלו אינם מתפקדים ואי תפקוד זה עלול לכלול הזנחה, התעלמות, חוסר גבולות , הגבלות יתר והתעללות פיסית, נפשית ומינית.

סקירת ספרות הבוחנת את השתלבות נוער בסיכון בחברה ובצה"ל

לצורך ההשתלבות במערכת החברתית והלימודית, קיימת התערבות קהילתית, תכנית העצמה ותמיכה עבור נוער בסיכון. המטרה היא לחזק נוער בסיכון ולחברם למערכת נורמטיבית, לבית הספר ולחברה בריאה. ההתערבות כוללת מתן הכשרה,  תמיכת מורה וכישורים חברתיים, תרבות חברתית חיובית  ופיתוח מנהיגות. ההתערבויות הללו  בעלות השפעות חיוביות על נוער בסיכון בבחינת רמות גבוהות יותר של הערכה עצמית , כישורים חברתיים , וקשר לבית הספר.

מעבר לתכניות התערבות כדרך להשתלבות חברתית, למורה תפקיד משמעותי בשילובם של בני נוער בסיכון במערכת החברתית לימודית, כאשר מורים המצוידים נכונה מבחינה רעיונית רגשית ומנטלית מסוגלים לדאוג לחוסנם הנפשי של תלמידים החשופים לגורמי סיכון.

"הגברים בחבורה" הם אלו המצליחים להסתגל למערכת הצה"לית. אחת הסיבות שמנעו במשך שנים רבות את גיוסם של בני נוער עם נתוני גיוס נמוכים, הייתה  הקושי בהסתגלות לשירות הצבאי. הצבא נטה לייחס את קשיי החייל לרקע המשפחתי שלו ולסביבה החברתית בה הוא גדל.

במסגרת הטירונות משולבת תכנית הסתגלות לנערים הללו והכנה והכשרה למילוי תפקידם.  בשלב הבאה נערך שילוב של אותם נערים במערכת הצבאית וסיוע בהשתלבות זאת.  השלב הבא כולל הכנה להשתלבות במערכת האזרחית, כלומר הצבא מכין נערים אלו גם לחיים במסגרת האזרחית ולאחר מכן משחררם מצה"ל.