נוער בסיכון לרוב משתייך למשפחות שמעמדן הסוציו-אקונומי נמוך והן נמצאות במצוקה כלכלית וחברתית קשה. במשפחות אלו שיעור הנשירה מבית הספר גבוה יותר, היעדרויות תכופות וממושכות מבית הספר, בעיות תפקוד והתנהגות בבית הספר. ניתן להבחין בחוסר תשומת לב של המשפחה לנער/ה, קיימת נטייה לעבריינות או ניתוק חברתי, קיימת חשיפה לאלימות.

העבודה הנוכחית בחנה את הקשר בין התמיכה החברתית והערכה העצמית לבין הצלחה בחיים ובמסגרות בהמשך הדרך של נוער בסיכון.

נוער בסיכון, מצוי לרוב מחוץ למסגרת לימודית, או מצוי בסיכון לנשירה מהמסגרת הפורמאלית. מדובר בנוער חסר קשרים חברתיים יציבים. ההורים במקרים אלו אינם מתפקדים ואי תפקוד זה עלול לכלול הזנחה, התעלמות, חוסר גבולות , הגבלות יתר והתעללות פיסית, נפשית ומינית.

בשל הליקוי בתפקיד ההורי, העוני וההזנחה, קיים קושי רב להשתלב במסגרות חברתיות נורמטיביות. נערים ונערות אלו סובלים מבדידות, דחייה חברתית, ליקוי בקשר עם בני המין השני, בעיות רגשיות הגורמות לקשיים ביצירת קשרים תקניים, הפרעות אכילה, דיכאון, ניסיונות התאבדות ועוד. נערות ונערים אלו מצויים על הגבול שבין העולם הנורמטיבי לעולם העברייני. ניתן לראותם משוטטים, בורחים מהבית, ובמקרים חמורים מידרדרים לזנות ולסמים.

העבודה הנוכחית בחנה את הקשר בין התמיכה החברתית והערכה העצמית לבין הצלחה בחיים ובמסגרות בהמשך הדרך של נוער בסיכון.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי כי נוער בסיכון חווה קשיים במהלך גיבוש זהותו העצמית, חווה לרוב ניכור וריחוק מהוריו ומשפחתו ומציג מאפיינים שונים הכוללים נטייה לעבריינות, אלימות, בעיות התנהגות, אובדנות, אי השתלבות במערכת החברתית וקישי להתקדם ולהצליח בחייו. הקושי בגיבוש אישיות נובע כי מהלך חייו של נער בסיכון איננו יציב, הוא לא מקבל את התמיכה המשפחתית לה הוא זקוק ולכן הוא מתקשה להזדהות עם דמות בוגרת ראויה.