המטפל מהווה מעין מתווך עבור המטופל ותהליך התיווך אמור להוביל לשינוי רצוי פעולת התיווך מאפשרת למטופל להבין תופעות, לחפש ביניהן יחסים וקשרים ולהגיע לתובנות חדשות מחד ולבצע שינוי התנהגותי מאידך.

סקירת הספרות הנוכחית בוחנת מהו הקשר בין העובד הסוציאלי לבני נוער מכורים לסמים והשפעתו על הצלחת תהליך הגמילה.

טיפול תרופתי מגביר משמעותית שיעורי הפסקת עישון סמים, כאשר בחינת האפקטיביות של תכנית גמילה בקרב סינים ואמריקאים המתגוררים בניו יורק (NYC) העלתה כי תכנית גמילה מנבאת הפסקת עישון סמים.

תרופות להפסקת עישון סמים מגדילה את שיעורי הגמילה בטווח הקצר ובטווח הארוך. טיפולים תרופתיים בבעיות סמים ואלכוהול רווחים מאוד והם יעילים בסילוק הרעלים מהגוף ובמניעת נטילת סמים בעתיד. התרופה מחליפה את נטילת ההרואין באמצעות הפחתת תסמיני הגמילה. אולם, אי-היענות מצד המטופלים עלולה להכשיל את הטיפול לכן, מהימנות הטיפול התרופתי תלויה בין השאר במעקב מסודר אחר נטילת התרופות ומותנית במערכת יחסים טיפולית מבוססת, ולא פעם גם במתן טיפול נפשי-חברתי שיטתי. לסיכום תהליך גמילה מעישון כולל תהליך תרופתי, טיפול פסיכו-סוציאלי או שילוב ביניהם.

הקשר הטיפולי הוא מרכיב יסוד מובהק במסגרת הסיוע לבני נוער מכורים, כאשר הקשר כולל תמיכה חברתית המהווה גורם מרכזי בהשגת הצלחות בשינוי אצל היחיד. ראשית הקשר משמש בסיס לבניית אמון בין העובד לנער/ה, הקשר מסייע לאבחון הצרכים והיכולות של בני הנוער, להתמודדות עם בעיות התנהגות וקשיים של הנערים, להסתייעות בבניית זהותם האישית של בני הנוער דרך הזדהותם עם דמות בוגרת פרו-סוציאלית ולבניית מוטיבציה.