השקעה במחקר ופיתוח מהווה במקרים רבים מקור לעוצמת חברות ורווחיותן.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין היקף ההשקעה במו"פ לתשואת המניה.

בחברות רבות, אחת ההחלטות הפיננסיות החשובות ביותר הנערכות על ידי מנהלים היא להחליט כמה החברה צריכה להשקיע במחקר ופיתוח, לכן סוגיית ההשקעות במחקר ופיתוח הנה סוגיה חשובה לדיון ומחקר כלכלי. הספרות ברובה סבורה כי השקעה במחקר ופיתוח תוביל לעלייה עתידית ברווחיותן של חברות. מכאן שעל השקעה במחקר ופיתוח להיות חלק מתכנית אסטרטגית כלכלית של חברות .
במסגרת העבודה הנוכחית נערך מחקר כמותי אשר בחן את הקשר בין היקף ההשקעה במו"פ לתשואת המניה.

תחילה מוצגת סקירת הספרות הדנה בקשר בין המשתנים ולאחריה מוצג המחקר שנערך לבחינת הסוגיה.
המחקר הנוכחי הקיף נתונים אודות 50 חברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

במסגרת המחקר הנוכחי נבדקו שתי ההשערות הבאות:

1. השערה ראשונה : יימצא כי היקף ההשקעה במחקר ופיתוח מנבא את שיעור תשואת המניה.

2. השערה שנייה : היקף ההשקעה במו"פ בשנה קודמת מנבא את תשואת המניה.

הספרות הכלכלית טוענת כי השקעה במחקר ופיתוח, ידועה כהשקעה המהווה מנוע עקרי של גידול וכלכלי והתקדמות טכנולוגית, כאשר חברות המשתפות פעולה בהשקעה במחקר ופיתוח, הן במפורש הופכות לחברות רווחיות יותר, עם זאת כאשר הוא בחן את פעולת הגומלין בין השקעה במחקר ופיתוח לבין רווחיות ארגון תעשייתי, הוא מצא כי לרוב מחקר ופיתוח איננו משפיע על רווחיות הארגון.