ניתוח הסוציולוגיה של ההגירה מעלה כי ההגירה משנה את כל ההיבטים של חיי המהגרים ותובעת יכולת המרה גבוהה. הנחה זו עומדת ביסוד התזה של "הלם התרבות" שנגרם על ידי ההגירה. על ידי ניסיון להסביר קונפליקטים אפשריים שנגרמו על ידי הגירה, ניתן להציג ההבדלים או הפערים בין דור ההורים לדור הילדים , כאשר אלו האחרונים מראה רמה גבוהה יותר של התבוללות מהוריהם
סקירת הספרות הנוכחית בוחנת מהו הקשר בין היחסים הבין-דוריים במשפחות עולים מחבר העמים לבין יכולת הסתגלותם של ילדיהם.
בין השנים 1989 ל- 2002 עלו לישראל כ 900,000 עולים מברית המועצות לשעבר. תוספת ל-120,000 עולים שהגיעו ב -1970. גל העלייה של שנות ה-90 מחבר המדינות העצמאיות לישראל היה שונה מכל קודמיו. הסיבות העיקריות הן אלה: גודלו היחסי והמוחלט, הרמה ההשכלתית והמקצועית הגבוהה של העולים, זיקתם ההמשכית לתרבות המוצא והתגבשותה של קהילה רוסית-ישראלית.
כפועל יוצא מכך חוו העולים משבר הגירה. כלומר, מרבית העולים מחבר העמים ראו עצמם שייכים למרחב התרבותי–הרוסי, שהיווה מרכיב חשוב בזהות ובדימוי העצמי שלהם ולא יצר הזדהות ישראלית, דבר שיצר מתיחות ואף הוביל עולים אלה לשימוש רב באלימות. כמו כן, הגירה כרוכה בפרידה ואימוץ התנהגות חדשה, כאשר הספרות מעלה כי מהגרים – בשל קשיי קליטה, דחייה חברתית ובעיות זהות – מפנימים נורמות רחוב והתנהגות תוקפנית ואלימה.
ההתנהגות התוקפנית מאפיינת בעיקר גברים עולים חדשים. מחקר זה תומך בטענה כי מהגרים נוטים לאלימות בשל היותם מהגרים והקשיים המתלווים למהגר במדינה החדשה והתוצאה עלולה להיות תוקפנות ואלימות.
קיימת מורכבות ביחסים בין בוגרים להוריהם וכי האפשרות לקיום דיאלוג בין הורים לילדיהם הבוגרים רצופת קשיים ומתחים. הבעיות בין הורים לילדים מתבגרים נוצרות כאשר ההורים אינם מספקים מקור לתמיכה רגשית למתבגר ואינם מסוגלים לתקשר אתם ולהסתגל לשינויים שחלו בילדיהם המתבגרים. במקרה כזה השפעת הקבוצה על המתבגר עלולה לגדול מהשפעה מינימלית (סממנים חיצוניים- דרך דיבור, סוג לבוש ועוד. למהפכה באישיותו והתנהגותו של המתבגר. במקרים אלו המתבגר נאלץ לחפש את התמיכה הרגשית החסרה לו בחברת גילו והוא נתון יותר להשפעתם.
סקירת ספרות
עלייה מחבר העמים- מאפיינים וקשיים
הסתגלות בני נוער מהגרים
הגירה וקונפליקט בין דורי
ביבליוגרפיה