מערכות החינוך נמצאות בתהליך של שינוי מבחינה ארגונית, קוריקולארית, חברתית ורעיונית, כאשר הפרמטר המרכזי הוא מנהיגות בית ספר, המובילה את המהלכים, הרפורמות והשינויים אשר יקדמו  את ההוראה בשטח.

הסקירה הנוכחית תבחן באמצעות ספרות תיאורטית ומחקרית את חשיבותה של רפורמת אופק חדש והקשרה להתנהגות אזרחית ושייכות פסיכולוגית בקרב מורים.

תחילה יוצגו את משתני המחקר הנוכחי, כאשר הדיון יחל במשתנה אופק חדש., לאחריו יוצג דיון במשתנה התנהגות אזרחית, על מאפייניו וכן דיון אודות המשתנה שייכות פסיכולוגית. החלק השני של הסקירה ידון בקשר בין משתני המחקר, כלומר הקשר בין רפורמת אופק חדש כמשתנה בלתי תלוי,  התנהגות אזרחית ושייכות ארגונית  כמשתנים בלתי תלויים.

השינויים הפדגוגים שיושמו  במשרד החינוך הביאו  למעבר מלימוד המבוסס ברובו על  שינון וזכירה בעל פה של חומר הלימוד -להטמעת  מיומנויות מסדר חשיבה גבוה המביאות ליצירת  לומד עצמאי,  פעיל, ביקורתי,  חושב,  מעבד נתונים,  מסיק מסקנות, מנתח מקורות מידע,  מעריך ומבצע משימות אתגר.

בתחום הארגוני ניתן לשוות התפתחויות מסוימות כאילו היו תנועת מטוטלת בסקלה שכלואה בין קוטב ארגוני לקוטב פרטני. באמצע המאה הקודמת התחלנו בקצה עליון אחד עם רמה גבוהה של מחויבות ארגונית כמאפיין רצוי לארגון ולפרט. בהדרגה המטוטלת נעה כל הדרך עד לקצה העליון השני בו מצאנו רמה גבוהה של מחויבות לעצמי ולקריירה – שאף היא הייתה רצויה לארגונים ופרטים, בעיקר בסוף שנות ה-90’.

ההנחות המרכזיות של תיאוריית ההזדהות החברתית מסבירות את התופעות הללו באופן הבא:

1. היחידים נאבקים על הערכה עצמית חיובית;
2. חלק מהתפיסה העצמית של הפרטים נגזר מהשתייכותם לקבוצות חברתיות מסוימות, המהוות את "זהותם החברתית";
3. זהות חברתית חיובית יכולה להתקבל על ידי השוואה עם "קבוצות אחרים" רלוונטיות.

תיאוריית הזהות החברתית כוללת את שלושת המרכיבים הבאים: מרכיב קוגניטיבי, אשר מתייחס לתהליך של קטגוריזציה חברתית; מרכיב הערכה, אשר מתייחס למצב של הקבוצה בהשוואה לאחרים, והמרכיב הרגשי, המתייחס למחויבות לקבוצה