מרבית התיאוריות המתארות שווקי עבודה, מאופיינים על-ידי סוגים שונים של מועסקים המשויכים אליהם. כלומר, קיימת זיקה הדוקה בין הזהות של בני האדם לבין מיקומם בשוק התעסוקה והשכר עבור עבודתם.

המחקר הנוכחי בוחן האם קיים קשר בין ההוצאות הסוציאליות של הממשלה לאדם וכאחוז מהתוצר לאבטלה ולצמיחה- השוואה בין מדינות לאורך שנים.

לכל שוק משויך סוג מסוים של מועסקים. לשוק הראשוני משויכות קבוצות הסטאטוס הגבוה, ולשוק הפריפריאלי משויכות קבוצות הסטאטוס הנמוך. העובדים שמשתלבים לרוב בשוק הפריפריאלי הם חיילים משוחררים, סטודנטים, מהגרים, עולים חדשים, תיכוניסטים, פנסיונרים, נשים, פלאחים, בעלי סטאטוס נמוך וכדומה

החלוקה והשוני בין השווקים בעולם מתייחסת לשיעור האבטלה, כמאפיין בלתי נפרד משוק התעסוקה.

ההבדלים בין השווקים מתבטאים ברמת השכר, קיומן או אי קיומן של זכויות סוציאליות, חוזי עבודה, קביעות בעבודה או חוסר יציבות בעבודה ורמת הידע או המיומנות הנדרשת לתפקיד.  כמו כן התיאוריה המכונה  Dual Label Market, גורסת כי יש שני שווקי עבודה שונים לחלוטין במאפיינים שלהם ובסוג העובדים.

השערת המחקר טענה כי יימצא כי הוצאות סוציאליות של מדינה, תוצר, צמיחה וסוג המדינה ( מפותחת / לא מפותחת) מנבאים שיעור האבטלה בעולם.

סקירת הספרות להלן תציג את הגורמים המובילים לאבטלה בעולם, תוך התמקדות במשתני המחקר: הוצאות סוציאליות, שיעור האבטלה בעולם, הצמיחה והתוצר לנפש.

על מנת לבחון את שאלת המחקר יעשה שימוש במודל רגרסיה ליניארית  בה יבחנו המשתנים  הוצאות סוציאליות, הצמיחה והתוצר לנפש כמסבירים/ מנבאים את המשתנה שיעור האבטלה. מודל רגרסיה ליניארית זה נבחן ע"פ המודל הבוחן את מידת הניבוי של המשתנה המסביר את המשתנה המוסבר על פני כל המדגם ( 130 מדינות) .

המדגם כלל מדינות בכל יבשות העולם , מדגם המדינות התפלג ל שני סוגים : מדינות מפותחות ומדינות שאינן מפותחות. 130 מדינות במדגם שהן 60.2% הוגדרו כמדינות שאינן מפותחות , 86 האחרות (39.8) נמצאו כמדינות מפותחות.

 ממצאי מודל הרגרסיה העלו כי המשתנים :הוצאות סוציאליות של מדינה , תוצר, צמיחה וסוג המדינה ( מפותחת / לא מפותחת) מסבירים כ 13% משונות שיעור האבטלה במדינה באופן מובהק וכי קיים קשר חיובי בין הוצאות סוציאליות לבין שיעור אבטלה, קיים קשר שלילי בין תוצר לבין שיעור האבטלה ו-קיים קשר שלילי בין צמיחה לבין שיעור אבטלה.