כוונת עזיבה, הנה גישה התנהגותית המובילה את העובדים לעזוב את הארגון, דרך חיפוש משרה חדשה והתפטרות מהמשרה הנוכחית. אנשים בדרך כלל מחליפים עבודות בשל העובדה שיש להם גירוי מסוים לנסות דברים חדשים או מאחר שזה נתפס אטרקטיבי לנהוג כך בעיניהם

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בקשר בין הבדלים באי ביטחון תעסוקתי, מחויבות ארגונית, שביעות רצון וכוונות עזיבה.

עם התחרות הגוברת והגלובלית, ההתפתחות הטכנולוגית המהירה, האפשרות של אובדן עבודה היא מנת חלקם של עובדים רבים כיום. עם זאת, חוסר ביטחון בעבודה הוא לא רק דאגה פרטית. זה גם נושא שאנשים מדברים עליו במקום העבודה ופחד שהם יכולים לחוות באופן קולקטיבי. העובדים עשויים לתפוס שיש אווירה של חוסר ביטחון בעבודה במקום עבודתם – בנוסף לאי-הביטחון האישי שלהם.

המחויבות הארגונית מתייחסת לקשר הפסיכולוגי של היחיד לארגונו, ואילו המחויבות התעסוקתית מתייחסת לקשר הפסיכולוגי של היחיד לעיסוקו.

שביעות רצון בעבודה וסיפוק החיים התפתחו נושאים בולטים בתחום ההתנהגות הארגונית. ניתן לייחס זאת לעובדה כי עובדים בעלי רמה גבוהה של שביעות רצון בעבודה וסיפוק חיים נוטים להיות בעלי מוטיבציה גבוהה ויעילים יותר, דבר אשר משפר את הביצועים הארגוניים בסביבת הפעילות הגלובלית הבלתי צפויה כיום.

כוונות עזיבה הנם הערכת העובדים את ההסתברות שהם יישארו מועסקים בארגון. בפועל , זיהוי הגורמים שמשפיעים על הכוונה לעזוב נחשב כחשוב ביותר, בעקבות יעילות השמת צעד זה ביחס למימוש קיטון בעזיבת הארגון.

עובד זמני או עובד קבלן, מוגדר כעובד המרוויח גמול כספי מהמעביד לתקופה מוגבלת, לעומת עובד קבוע, אשר לרוב עובד על פי חוזה חתום ולכן תנאי עבודתו קבועים , עבודתו רציפה וקבוע.

עבודה זמנית מתאפיינת במספר אלטרנטיבית: שירות עזרה זמני של חברות או סוכנויות, קבלנים עצמאיים או עובדים עצמאיים שמוכרים את השירותים שלהם ישירות לארגון על בסיס פרויקט, חוזים עונתיים.