מושג האינטליגנציה מרתק את האדם ומיוחסות לו השפעות רבות. כבר לפני הספירה, הפילוסופים היוונים ניסו להבין מהו מושג זה ואת השפעתו.
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקשר בין דפוס התקשרות לאינטליגנציה רגשית
גם בימינו מתקשים להסכים על הגדרה יחידה לאינטליגנציה האנושית ולמדידתה וגישות שונות נוטות להסביר באופן מעט שונה את המונח ומקשרות אותו עם גורמים אישיותיים או מנטאליים.
המסר של אסכולת "האינטליגנציה הרגשית" הוא: כדי להצליח בחיים, או לחיות חיים מאושרים, לא מספיק להיות חכם במובן השכלי המקובל. בנוסף לאינטליגנציה השכלית- IQ, צריך גם אינטליגנציה רגשית- EQ/EI. ממצאים רבים מעידים על כך שאנשים בעלי מיומנויות רגשיות נהנים מיתרון בכל תחום בחיים ויש להם סיכוי טוב יותר להיות מרוצים ויעילים בחייהם.
הספרות מלמדת כי הפרט מגבש את זהותו ואישיותו במהלך חייו, כאשר למשפחתו ולקשר הראשוני בין האם לתינוק מהווה בסיס לרכישת אימון וחלק נכבד בגיבוש ופיתוח זהות בריאה.
הבדיקה נערכה בקרב 60 משתתפות, מחציתן מוגדרות כנערות במצוקה וחלקן השני אינן מוגדרות כנערות במצוקה.
כלי המחקר היה שאלון עמדות, אשר כלל שאלון התקשרות (חזן ושייבר) ושאלון אינטליגנציה רגשית.
המחקר כלל בדיקתן של שלוש השערות מחקר כדלהלן:
- קיים הבדל בין נערות במצוקה לנערות שלא במצוקה בסגנון ההתקשרות, נערות במצוקה יימצאו גבוהות יותר בסגנונות חרד ונמנע ואילו נערות שאינן במצוקה גבוהות יותר בסגנון הבטוח
- קיים הבדל בין נערות במצוקה לנערות שאינן במצוקה בתפיסת האינטליגנציה הרגשית, נערות שאינן במצוקה גבוהות יותר מנערות במצודה בתפיסת האינטליגנציה הרגשית
- יימצא כי קיים קשר שלילי בין סגנונות הנמנע והחרד לבין האינטליגנציה הרגשית וקשר חיובי בין סגנון ההתקשרות הבטוח לבין האינטליגנציה הרגשית
העבודה הנוכחית , תבחן האם קיים קשר בין דפוס התקשרות לאינטליגנציה רגשית- מקרה נערות במצוקה לעומת אחרות, כלומר המשתנה השני אשר ייבחן במסגרת המחקר הנוכחי הנו סגנון התקשרות המתייחס למערך יחסי גומלין ומערכת יחסים קרובה בילדות ובבגרות בין הילד להוריו ובעיקר לאימו.
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 אינטליגנציה רגשית
2.1.1 הגדרות ומאפיינים
2.2.1 מודלים
2.2 תיאורית ההתקשרות
2.3 הקשר בין סגנון התקשרות לבין אינטליגנציה רגשית
2.4 השערות המחקר
3. מתודולוגיה
3.1 נבדקים
3.2 כלים
3.3 הליך
4. תוצאות
4.1 סטטיסטיקה תיאורית
4.2 סטטיסטיקה היסקית
5. דיון ומסקנות
6. ביבליוגרפיה
7. נספחים