המורים הם גורם טבעי בחיי הילדים, ולכן יכולים לשמש בעבורם דמויות משמעותיות ולהבטיח כי יצוידו במטען הרגשי והקוגניטיבי הבסיסי הנחוץ להתפתחותם.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את הקשר בין דפוס ההתקשרות של המחנך עם תלמידיו לבין אישיותו.

היכולת להבין את התלמיד, להאמין בו, לתת לו תחושה שהוא חשוב יוצרת את הזיקה כלפי המערכת הבית ספרית. כלומר, עומק ועוצמת ההשפעה של המורים על התפתחותם האישיותית הכוללת של תלמידים הנה מרובה, כאשר התלמיד נתקל באופן שיטתי ומתסכל בכישלונות ובטענות עליהם, כמעט מתחילת שנות לימודיו. על פי מחקר שבוצע בקרב עשרות סטודנטים נמצא כי המורים בבית הספר הם הקובעים באופן דומיננטי את יכולתם להתמודד מבחינה לימודית. מורה חסר הבנה וסבלנות עשוי אם כן, לחסום את דרכו של התלמיד.

העבודה הנוכחית בחנה את הקשר בין סגנון ההורות של מחנך לבין סגנון ניהול כיתתו והאקלים בה. הבדיקה נערכה באמצעות חלוקה לפרקים הבאים:
1. סקירה ספרותית אשר תדון בסגנונות התקשרות ואישיות המורה וכן הקשר ביניהם.

2. מתודולוגיה, ממצאים ודיון: פירוט ביחס לכלי המחקר, המשתתפים, תוצאות ודיון.

כלי המחקר כלל שאלון בעל החלקים הבאים: חלק א: שאלון סוציו-דמוגרפי ובו שאלות: גיל השכלה , מגדר ועוד; חלק ב- שאלון מודל חמשת הגורמים (FFM)- סטרול ,חלק ג- שאלון יחסים קרובים , חלק ד- יחסי מורה תלמיד .

ממצאי המחקר העלו כי קיים קשר חיובי בין מידת סגנון ההתקשרות נמנע לבין מידת הקונפליקט ביחסיו של המורה עם תלמידיו; קיים קשר שלילי בין סגנון ההתקשרות הנמנע לבין מידת שביעות הרצון מאיכות היחסים ובין מידת היחסים האינסטרומנטליים; קיים קשר חיובי בין מידת המוחצנות של המורה עם שביעות הרצון והיחסים האינסטרומנטליים בין המורה לתלמידים; קיימים קשרים חיוביים בין מידת הנעימות שבאישיות של המורה לבין שביעות הרצון והיחסים האינסטרומנטליים בין המורה לתלמידים; קשרים חיוביים בין נוירוטיות למידת איכות הקשר עולה לבין תפיסת הקונפליקט וקשר שלילי עם מידת שביעות הרצון; קשרים חיוביים בין מידת הפתיחות שבאישיות של המורה לבין שביעות הרצון והיחסים האינסטרומנטליים בין המורה לתלמידים וקשר שלילי עם מידת הקונפליקט שביחסים.