תורת אילוצים (TOC) התפתחה עם כניסתה של טכנולוגיית ייצור אופטימלית במהלך שנות ה-70 המאוחרות.  פילוסופיה ייצור, זו התפתחה לשלושה אזורים עיקריים: לוגיסטיקה, פתרון בעיות, ומדידת ביצועים מטרת טכניקות אלה היא לענות על שלוש שאלות פשוטות, אך חשובות: (1) מה כדי לשנות, (2) מה לשנות (3) איך לגרום לשינוי זה ?

סקירת ספרות זו בוחנת שתי גישות ניהול אשר על פי הספרות המחקרית מובילים לאפקטיביות בעבודה. 

תורת אילוצים (TOC), נתפסת כפילוסופיה של שיפור מתמשך, ולכן התפתחה והרחיבה את הבסיס המתודולוגי שלה לאורך זמן. התיאוריה פותחה במקור על ידי ד"ר אליהו גולדרט, אשר הציג גישה שיטתית לפתרון בעיה ארגונית בצורה של  5 שלבים:

1. זיהוי של האילוץ (צוואר בקבוק) של המערכת,
2. ניצול מרבי של האפשרויות הנוכחיות של צוואר הבקבוק,
3. התמקדות בניצול המשמעותי של צוואר הבקבוק,
4. העלאת התפוקה,
5. לחזור לשלב 1.

גישת הניהול על פי יעדים – MBO הוצגה לראשונה על ידי פיטר דרוקר בספרו קלאסי "ניהול – הלכה למעשה"

תהליך MBO ממיר את היעדים הכלליים ליעדים ספציפיים של יחידות ארגוניות וחברים בודדים. על ידי קישור יעדים בכל הרמות של הארגון מתאפשר לכל עובד לתרום תרומה מסוימת, לזיהוי. התהליך מקדם מוטיבציה מאחר והעובדים משתתפים ומשפרים יעילות, לאור מטרות מוגדרות היטב, שניתן.

הספרות מעלה קשר  בין הניהול על פי אילוצים לבין גישת העמידה ביעדים, כאשר שילוב בין שתי הגישות מוביל לביצועים טובים יותר בארגון.

הרציונל לכך נובע מהעובדה כי כל תהליך ייצור /הרכבה כולל מגוון של גורמים ואילוצים אשר עשויים לסבך את התהליך ואת תזמון הייצור/הרכבה.