גישת הניהול לאיכות כוללת מתייחסת כל אותם הפעולות המתוכננות והשיטתיות הדרושות על מנת לספק ביטחון הולם שייצור שירות/מוצר המספק את הדרישות שניתנו לאיכות כוללת.

סקירת ספרות זו בוחנת את הקשר בין גישת הניהול לאיכות כוללת – T.Q.M (Tolal Quality Management) לבין ביצועים כלכליים בארגונים.

בקרת איכות על פי הדגם – T.Q.M הינה גישה ניהולית ומערכת עקרונות מנחים, שמטרתם לספק את כל הדרישות, הצרכים והציפיות של הלקוחות תוך כדי ביצוע שיפור מתמיד בארגון. העקרונות של גישה זו הן: הנהגת תרבות איכות בארגון, שיפור מתמיד של תהליכים בתוך הארגון, שיתוף כל בעלי התפקידים בארגון בתהליך השיפור, מתן אפשרות לעובדים להפוך לכוח המניע שיפורים, ייזום תהליך השיפור על בסיס מדידה ,מדדים כמותיים ואיכותיים ועוד.

לטענת דמינג (Edward Deming) מקור עוצמתו של הארגון הוא האדם. ישנם הבדלים גדולים בתפוקתו של העובד המותנים בהנעה הפנימית שלו (מוטיבציה). מדיניות ניהול לקויה מדכאת את הנעת העובד בעוד שמדיניות ניהול נכונה ומדרבנת עשויה לפתח את הפוטנציאל האישי ולהניע אותו למסע חידושים מתמיד ומתמשך

ביצועים כלכליים נמדדים ביכולת תחרותיות בביצועים, בטכנולוגיה, במוצרים חדשים, בקידום פרויקטים מצליחים, ברווחיות, ביצירת רווח, בתזרים מזומנים חיובי ובמכירות

ניתוח ביצועיהן של מערכות פיננסיות, כולל תיאור התפקידים הממוסדים של מערכת פיננסית, וסוקר את כל ממדי התפקוד העשויים להשפיע על הצמיחה הכלכלית. לגבי כל ממד תפקוד ניתן להגדיר רשימה של מדדים כלכליים, נבחרים, כדי להמחיש כיצד אפשר ליישם את המסגרת.

עקרונות ה- TQM כוללים שיפור ביצועים ושיפור באיכות העבודה הארגונית. לצד אספקטים מבניים של המערכת כמו פרוצדורות וחלוקה של משימות, אחריויות וסמכויות, קיימים גם האספקטים הסוציאליים, מוסריים החשובים בביצוע תהליך בקרת האיכות.