המושג שביעות רצון בעבודה מתייחס לתחושה חיובית כלפי העבודה. בשל מרכזיותו של משתנה שביעות הרצון, והקשר שלו להיבטים ארגוניים, חברתיים ואישיים, מהווה שביעות רצון אחד ממשתני העמדות של עובדים שנחקרו

סקירה  שמטרתה הייתה לבחון את הקשר בין גורמי לחץ ושחיקה לבין שביעות הרצון של העובדים במהלך עבודתם בבנק

המושג לחץ, במצבי חיים שונים בכלל ובחיי העבודה בפרט, הפך להיות שדה מחקר נפוץ בעשורים האחרונים. במחקרים שונים נמצא כי לחצים קשורים לקשת רחבה של הפרעות פסיכולוגיות, התנהגותיות ופיזיולוגיות, כאשך קיימות השפעות גומלין בין שלוש הקטגוריות.

רוב ההגדרות של מושגי השחיקה מתייחסות לתהליך של אובדן אנרגיה נפשית, וירידה בתפקוד כתוצאה מלחצים יום-יומיים נמשכים. מסיבה זו נקשר מושג השחיקה למושגים כגון: אי שביעות רצון, לחץ תעסוקתי, תסכול, ניכור ודיכאון

השחיקה נמצאה קשורה ללחצים בעבודה בשורה של מחקרים , רוב תפיסות השחיקה רואות בה תגובה דיספונקציונלית ללחץ, הקשורה בתחושה כרונית של עייפות פיזית, תשישות רגשית וקוגניטיבית, דהיינו – אובדן או הפחתה של משאבי ההתמודדות של היחיד

מודל סיפוק הצרכים הוא מודל מקובל לתיאור המושג שביעות רצון מודל זה מתייחס לצרכיו וערכיו של הפרט והמידה בה אלו מסופקים במקום העבודה , תיאור הצרכים מבוסס לרוב על פירמות הצרכים של מסלו.

יש לשים לב לעובדה, שבספרות קיימת אי בהירות מסוימת לגבי שאלת קיומו של יחס סיבתי ממשי בין משתנים שנבדקו (בין אם שביעות הרצון שהיא משתנה תלוי ובין אם היא משתנה בלתי תלוי) לבין שביעות רצון.  רוב החוקרים מתייחסים לשביעות רצון באופן סמוי כאל משתנה תלוי (כלומר, כאל תוצאה).