תקשורת בין הורים לילדיהם היא אמצעי עיקרי להעברת ערכים, אמונות, ציפיות, וידע. תקשורת בין ההורים ובני נוער מספק חינוך ותמיכה ועל תקשורת בין ההורים לילדים מפחיתה את הסיכון התנהגות מסכנת

סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את הקשר בין בקרה הורית לבין מידת ההסתכנות באינטרנט של המתבגר וההשפעות הרגשיות השליליות משימוש במדיה.

ליחסי הורה-מתבגר בגיל ההתבגרות, בני משפחה, חברים ובית הספר יש תפקיד מרכזי בחייהם של בני נוער. האקלים החברתי משפיע על ההתפתחות הרגשית, על תחושת השתייכות והתנהגות.

כמו כן, התמיכה של ההורים, התמיכה של חברים , בית הספר הקהילה מספקת רווחה פסיכו-סוציאלית. ובכן, למרות השינויים ההתפתחותיים והרגשיים החלים אצל המתבגר, ההורים ממשיכים להיות מקור תמיכה חשוב למתבגר והתא המשפחתי ממשיך להיות משמעותי עבורו, גם כאשר הרשתות החברתיות שלו מתרחבות.

פארקר הגדיר את המונח "קשר הורי" כאופן בו הילד תופס, חווה ומעריך את היחסים שלו עם הוריו, תוך הדגשת תרומת ההורה לקשר שנוצר, ולאופן בו הוא מופנם אצל הילד ומיוצג בבגרותו. יחסי הורה-מתבגר חיוביים, קשורים להסתגלות, לבריאות ולרווחה הנפשית של המתבגר. כמו כן, הם מאופיינים בקשר שבו ממשיך המתבגר לחפש אחר חום, תמיכה ועזרה מהוריו כשהדבר נעשה במסגרת של יותר חופש ואוטונומיה, והכרה בצרכיו וביכולותיו.

בקרה הורית היא חלק מהותי מגידול ילדים ולכן על ההורים להיות מעורבים באופן פעיל בכל ההיבטים של חייהם ולפעול מתוך אהבה ומחויבות לילד שלהם, שכן ההתנהגות של הורים משפיעה על התנהגותו של הילד. הורים מעורבים, בעלי אמפתיה, פרספקטיבה, חום והיגיון, משפיעים באופן חיובי על התנהגות ילדים. כמו כן, על פי מחקרם של Dowdell (2013) רוב ההורים מדווחים כי הם נוקטים בכללים ביחס לשימוש באינטרנט ובאופן שגרתי בודקים את ההיסטוריה במחשב כדי שיוכלו לדעת ולפקח על ההתנהלות של הילד ברשת האינטרנט.