סקירה זו בוחנת את הקשר בין בקרה הורית לבין מידת ההסתכנות באינטרנט של המתבגר וההשפעות הרגשיות השליליות משימוש במדיה.
ליחסי הורה-מתבגר בגיל ההתבגרות, בני משפחה, חברים ובית הספר יש תפקיד מרכזי בחייהם של בני נוער. האקלים החברתי משפיע על ההתפתחות הרגשית, על תחושת השתייכות והתנהגות. כמו כן, התמיכה של ההורים, התמיכה של חברים, בית הספר הקהילה מספקת רווחה פסיכו-סוציאלית. ובכן, למרות השינויים ההתפתחותיים והרגשיים החלים אצל המתבגר, ההורים ממשיכים להיות מקור תמיכה חשוב למתבגר והתא המשפחתי ממשיך להיות משמעותי עבורו, גם כאשר הרשתות החברתיות שלו מתרחבות.
פארקר הגדיר את המונח "קשר הורי" (Parental Bonding) כאופן בו הילד תופס, חווה ומעריך את היחסים שלו עם הוריו, תוך הדגשת תרומת ההורה לקשר שנוצר, ולאופן בו הוא מופנם אצל הילד ומיוצג בבגרותו. יחסי הורה – מתבגר חיוביים, קשורים להסתגלות, לבריאות ולרווחה הנפשית של המתבגר. כמו כן, הם מאופיינים בקשר שבו ממשיך המתבגר לחפש אחר חום, תמיכה ועזרה מהוריו כשהדבר נעשה במסגרת של יותר חופש ואוטונומיה, והכרה בצרכיו וביכולותיו.