ADHD הנה הפרעת קשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות (ADHD) אשר קיבלה הכרה רשמית בשנת 1968 על ידי המדריך האבחוני והסטטיסטי למחלות נפשיות, מהדורה שנייה (II-DSM). קיימת מחלוקת רבה לגבי ההגדרה של מושג זה אבל מה שלא ניתן לוויכוח זה שהפרעת ADHD גורמת הרבה סבל ומצוקה לילדים ומבוגרים שלוקים בה.
מטרתה של העבודה הנוכחית לבחון הקשר בין בעיות התנהגות של תלמידים לבין הפרעת קשב.
ניתן לסווג את הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD) לשני סוגים של בעיות התנהגות: 1) חוסר תשומת לב 2) והיפראקטיביות ואימפולסיביות
כיום ידוע כי התופעה לא תמיד נעלמת בבגרות ולכן היא עשויה ללוות מספר ניכר מהאנשים הסובלים ממנה גם במהלך גיל ההתבגרות והבגרות. מדובר בהפרעה משמעותית, שללא טיפול עלולה לגרום לפגיעה קשה בתפקודו ובריאותו של האדם, והיא מלווה גם בתחלואה משמעותית הקשורה בעיקר באזור ההתנהגותי והרגשי.
לפיכך, אבחון מוקדם ונכון של ההפרעה הוא חיוני ועליו להיות בעדיפות גבוהה בקביעת מדיניות הבריאות הלאומית.
הבדיקה נערכה באמצעות סקירת ספרות הכוללת מאמרים הדנים והסוקרים את הפרעת הקשב, הפרעת התנהגות והקשר ביניהם
מבוא
1. פרק ראשון- בעיות התנהגות
1.1 הגדרה
1.2 גורמים
1.2 מאפיינים
2. פרק שני- הפרעת קשב וריכוז
2.1 הגדרה
2.2 גורמים
2.3 מאפיינים
3. פרק שלישי- הקשר בין בעיות התנהגות להפרעת קשב
4. פרק רביעי- תוכנית התערבות לצמצום בעיות התנהגות בקרב ילדים עם הפרעת קשב
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה