מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את הקשר בין ארגון סביבת הגן (חצר מתקנים וחצר גרוטאות) והתנהלות אנשי הצוות לבין יכולתם של ילדי גן לווסת התנהגות במהלך פעילות החוץ בגן.

הספרות דנה בוויסות עצמי המתייחס ליכולת להבין ולשלוט בסביבה החברתית, לווסת את ההתנהגות, לשלוט בהתנהגויות, לתכנן, להציב מטרות, לפקח באופן עצמאי על התהליך החברתי.  הוויסות רגשי- התנהגותי של הפרט מתפתח ומשתכלל במהלך כל שנות הילדות, כאשר הבדלים אינדיבידואלים בין הפרטים ברמת היכולת של הוויסות העצמי. הגורמים לרמת הוויסות העצמי הם גורמים ביולוגים, סביבתיים, שיטות וסגנונות של הורות, פעילות ספורטיבית ועוד.

פעילות גנית המשפיעה על וויסות הילדים בגיל הרך היא המשחק בחוץ בגיל הרך, בהיותו מאפשר פעילות תנועתית המאורגנת בסביבות עשירות בגירויים, חצר הגרוטאות המאפשרת לילדים להתעמק בחקירת החומרים והתהליכים וחצר מתקנים  המהווה מרחב המאפשר תנועה חופשית ומונחית במתקנים, באביזרים, בכלים גדולים וקטנים.

כמו כן, משחק מובנה או חופשי בחצר הגן מושפע משיטות הוראה קבוצתית ומקצועיות וכשירות צוות הגן. כלומר, על  אנשי הצוות צריכים להיות מעודכנים לגבי הערך של פעילויות חוץ ופעילויות גופניות לפיתוח הילדים,  להציג גישה חיובית ביחס למתן הזדמנויות וזמן לשחק בחוץ, להתמקד ביעילות מתקנים,  לארגן פעילויות בחוץ על מנת לספק אפשרויות רבות יותר עבור ילדים וכך גם ניתן לטפח וויסות התנהגותי בקרב ילדים, כאשר פעילות מחוץ לגן מספקת סביבה נוחה יותר והזדמנויות לפיתוח וויסות התנהגותי.

בעבודה זו יבחן הקשר בין ארגון סביבת הגן (חצר מתקנים וחצר גרוטאות) והתנהלות אנשי הצוות לבין יכולתם של ילדי גן לווסת התנהגות במהלך פעילות החוץ בגן. חשיבותה של העבודה הנוכחית היא בהבנת יתרונותיה של החצר בגן, נחיצותה, יתרונותיה והשפעתה על וויסות התנהגותי של ילדי הגן. הבנת השר תתרום לפיתוח נכון של הסביבה הפיסית בגן כדרך לשיפור וויסת התנהגותו ורווחתו של הילד.