בשנים האחרונות מעורבות הורים הפכה לתופעה בולטת מאוד במערכות החינוך בישראל, החל משנות ה-1990, נעשו ניסיונות להבין את הסיבות שהובילו למעורבות של הורים, והייתה דרישה מוגברת להרחבת המעורבות של הורים ביצירת מודלים ליחסים בין ההורים וביה"ס. בנוסף, המדיניות של משרד החינוך עודדה את שיתוף הפעולה עם הורים, והיא העלתה את מעורבותם, על ידי ההקמה של בתי ספר קהילתיים.

עבודת סמינריון זו עניינה בבחינת הקשר בין אקלים אתי לבין עמדות המורים כלפי מעורבות, ומעורבות פעילה של ההורים בביה"ס בחברה הערבית, והתבסס על תיאוריות הדנות בנושא האקלים האתי ומעורבות ההורים

המושגים "מעורבות", "התערבות" ו"שיתוף" הנם מושגים מרכזיים המשמשים לתיאור אופי וטיב היחסים בין ההורים לבית הספר, אך גם על הקשיים הנובעים משיתוף זה, שעלול לגרום למתחים ולקונפליקטים.

מחקרים שונים מדגישים את חשיבות שיתוף הפעולה בין בית הספר להורים ועל תרומתה, ומצביעים על כך שמעורבות הורים בחינוך ילדיהם תורמת לשיפור ביחס התלמיד לבית הספר, וביחסים שבין התלמידים למורים, כמו גם שיפור בתחום ההישגים, למשל לפי פרידמן י.: מטרת פיתוח הקשר בין בית ספר לקהילה הנה בעיקר בכדי לעלות את רמת ההישגים והמוטיבציה ללמוד וכן, לפתח ולחנך אזרחים טובים.

מתחים וקשיים בקשר בין ההורים לבית הספר, יכולים להיווצר גם ע"י אקלים האתי הבית ספרי שמוגדר כתפיסה של מה מהווה התנהגות נכונה, ולכן הוא הופך למנגנון פסיכולוגי שבאמצעותו סוגיות אתיות מנוהלים, והוא משמש כעדשות תפישתיות שמבעדן העובדים מעריכים מצבים ועוזר להם לזהות נושאים אתיים ולפתור בעיות אתיות, כלומר מושג זה מדגיש את התפיסות המשותפות של העובדים בארגון מה מותר ומה אסור, וכיצד נושאים מוסריים צריכים להיות מטופלים בו.

מצאו שבבתיה"ס בחברה היהודית "אקלים אתי המאופיין בחוקים, תקנות, קודים מקצועיים וערכים של דאגה לאחר, היו קשורים למעורבות ההורים בבית־ הספר בתיווכו של תחושות השפעה ואמון", מחקר זה יבדוק אם כן, את הקשר בין אקלים אתי ועמדות המורים כלפי מעורבות הורים בבתי הספר בחברה הערבית.

ארגונים השואפים להטמיע תכניות אתיקה, חייבים להכיר את התרבות הארגונית והאקלים הארגוני בתוכם הם פועלים, לכן, במחקר הזה רציתי לבדוק את הקשר בין אקלים אתי, ומעורבות הורים, תוך כדי הבנת תפיסות המורים את מעורבותם של ההורים בבית הספר, ולנסות להגיע למסקנות אמיתיות למצב הקיים בבית הספר בחברה הערבית בכדי שאפשר יהיה לתת המלצות והצעות להדק ולשפר את הקשר בין ההורים לביה"ס.

במחקר השתתפו 80 מורים, 40 מורים מבית ספר קהילתי ו- 40 מורים מבית ספר לא קהילתי, עם וותק משנתיים  עד שלושים ואחד שנים בביה"ס ובמקצוע ההוראה בכלל.

ממצאי המחקר מצביעים שהמורים המלמדים בבית ספר קהילתי תופסים את האקלים כ "אכפתי" יותר ממורים המלמדים בבית ספר רגיל, לעומת זה, מורים המלמדים בבית ספר רגיל תופסים את האקלים כ "אינסטרומנטלי" יותר ממורים המלמדים בבית ספר קהילתי, ונמצא כי לא קיים הבדל מובהק בממד חוקים וקודים בין מורים המלמדים בבית ספר קהילתי לבין מורים המלמדים בבית ספר רגיל.