היתרונות של הומור חולשים גם על עולם העבודה , אם כי הספרות חסרה בתחום השלכותיו של ההומור במקום העבודה. ממצאים קודמים מעידים כי הומור קשור לביצועים משופרים,
סיפוק, לכידות קבוצת עבודה, בריאות ועוד.

עבודת סמינריון זו בוחנת את הקשר בין אפקטיביות ושביעות רצון בעבודה לבין הומור בעבודה.

שימוש המנבל בהומור קשור לעבודה משופרת ושביעות רצון . לאור נתונים אלו הוחלט לבחון במסגרת המחקר הנוכחי את קיום הקשר בין אפקטיביות  ושביעות רצון בעבודה לבין הומור בעבודה.

אפקטיביות בעבודה פירושה עובד פרודוקטיבי המציג תפוקה גבוהה. פרודוקטיביות הנה סוג של  יעילות , כאשר עובדים מרוצים נוטים להיות יותר פרודוקטיביים, ויצירתיים

הומור מוגדר כ " כל מופע תקשורתי שנתפס כהומוריסטי , הגדרה אחרת להומור הנה  תקשורת מילולית ולא מילולית אשר מייצרת "תגובה קוגניטיבית או רגשית חיובית ממאזינים". או "תקשורת משעשעת המייצרות רגשות חיוביים בקבוצה או ארגון.

לצורך הבדיקה נבחר מדגם של 650  עובדים מארגונים  שונים  .  המשתתפים ענו על שאלון שבדק את מידת ההומור שחווה העובד במקום העבודה, את מידת האפקטיביות של העובד במקום העבודה, את מידת שביעות הרצון ממונה במקום העבודה ושאלון לבדיקה פרטים אישיים של העובד.

המחקר הנוכחי בחן את השאלה האם קיים קשר בין אפקטיביות  ושביעות רצון בעבודה לבין הומור בעבודה. על מנת לבחון את השאלה נבדקו שלוש השערות מחקריות :

• השערה 1 : קיים קשר חיובי בין הומור המנהל לבין אפקטיביות העובד;
• השערה 2: קיים קשר חיובי בין הומור לבין שביעות רצון הממונים מהעובד בעבודה
• ו-השערה 3: קיים קשר חיובי בין שביעות רצון הממונים מהעובד לבין אפקטיביות בעבודה.

המסקנות מבדיקת השערות המחקר מלמדות, כי הומור המנהל מוביל לאפקטיביות, הומור המנהל מוביל לשביעות רצון וכי שביעות רצון גם מובילה לאפקטיביות ארגונית. ממצאים אלו מעלים את חשיבותו של ההומור החיובי במסגרת העבודה וכי מנהלים המעוניינים לקדם באופן אפקטיבי את יעדי הארגון, עליהם לעשות שימוש בהומור חיובי.

ארגונים פורמאליים מכוונים במודע לקראת השגת היעדים שנקבעו. הישג המטרה היא פונקציה של מאמץ מתואם באופן אינטראקטיבי עם המשאבים הארגוניים (אדם, חומר, פיננסיים, מידע, וכו '). מימוש המשאב האנושי, הוא המשאב החשוב ביותר של סך הנכסים.