תופעת האלימות נחלקת לסוגים שונים, כגון אלימות פיזית, אלימות פסיכולוגית ואלימות מינית. אלימות פיזית הנה  אלימות המכוונת לפגיעה גופנית וכוללת: מכות, דחיפות, סטירות, כוויות, חנק, משיכת שיער, נשיכות, כליאה, שימוש בנשק ועוד. סוג זה של אלימות ידוע יותר בציבור, בעיקר בשל החשיפה הרבה לנושא, וכן בשל הנראות הפיזית שלו.

סקירת ספרות לעבודת סמינריון הבוחנת את הקשר בין אלימות בזוגיות בגיל ההתבגרות בקרב נערות לבין חשיפה לאלימות במשפחת המוצא.

התעללות מינית בילדות עשויה להוביל לירידה בדימוי העצמי פגיעה במערכות יחסים וחוסר בטחון וכן להשלכות פסיכולוגיות נוספות.  במחקר איכותי אשר נערך בקרב 30 משתתפים, זכרים, נמצא  כי התעללות מינית  פגעה בהתפתחות נורמאלית של הזהות המינית , בדימוי עצמי ויצרה בעיות בפיתוח מערכות יחסים.  במחקר אחר, קורבנות זכרים  דיווחו האשמה עצמית ובושה.

עם האלימות הגואה בחברה, הלכה והתרחבה גם האלימות במשפחה, שלה מאפיינים וסיכונים מיוחדים. המונח  "אלימות במשפחה כולל אלימות פיזית, מילולית, נפשית ומינית. האלימות במשפחה

מלבד היותה פוגעת בכבוד האדם, היא פוגעת בתא המשפחתי וביכולת בני המשפחה לנהל אורח חיים תקין. לאלימות במשפחה שני מאפיינים בולטים. מאפיין אחד הוא השהייה של בני המשפחה תחת קורת גג אחת , נתון המגביר את החיכוך בין הגורמים ומלבה את האלימות בקרב  מי שאינו מסוגל או אינו רוצה לנהוג בהבנה, בהשלמה, בסבלנות ובסובלנות.

האלימות במשפחה, אינה מכוונת רק כנגד נשים וכי גם הילדים חווים את האלימות המשפחתית וחשופים אליה ואכן, הגידול במספר מקרי ההתעללות בילדים הביא להרמה הדרגתית של מסך ההכחשה וחוסר המודעות, שאפיין לאורך שנים את החברה הישראלית, כולל המערכת הרפואית ואכן כל אחד מכל 7 ילדים הנו קורבן להתעללות במסגרת המשפחתית.