רמת הצמיחה נקשרת לשיעור אבטלה במדינה, כאשר קיימים מס' מודלים:  המודל האנגלוסקסי המאופיין בצמיחה גבוהה, אי שוויון גבוה, אבטלה נמוכה, נטל מס נמוך,המודל הסקנדינבי המשלב צמיחה גבוהה, אי שוויון נמוך ואבטלה נמוכה, וכן נטל המס גבוה ומודל אירופאי המתאפיין בשוויון בינוני נטל מס בינוני, צמיחה בינונית ואבטלה בשיעור בינוני.

סקירת ספרות זו עניינה בבחינת הקשר בין אינפלציה לשוק העבודה.

מהות הקשר שבין קצב האינפלציה ובין שיעור האבטלה הוא אחד הנושאים המרכזיים במקרו – כלכלה ובניהול מדיניות כלכלית.

השאלה של אי ודאות אינפלציה והשפעתה על האבטלה לטווח ארוך נדונה בספרות. בנאום פרס נובל, טען פרידמן כי אי הוודאות של האינפלציה מובילה ליחס שלילי עם שיעור התעסוקה, גם בטווח הארוך.

יתר על כן, אם עלייה ברמת האינפלציה גורמת לעלייה באינפלציה ודאית, אז יימצא מתאם חיובי בין האינפלציה והאבטלה.

המדיניות המוניטארית והפיסקאלית הרגילה, הינן טקטיקות פסולות לפיקוח על אבטלה ואינפלציה.

שיטת חלוקת רווחים מהווה דרך לבניית מערכת טבעית הנאבקת באבטלה ובאינפלציה, העשויה לנטרל זעזועים אינפלציוניים בעודה שומרת על יתרונות קבלת החלטות מבוזרת

על פי העקומה שיעור האינפלציה, הציפיות לאינפלציה, מהווה את שיעור האבטלה  הטבעי.