מושג האינטליגנציה מרתק את האדם ומיוחסות לו השפעות רבות. כבר לפני הספירה, הפילוסופים היוונים ניסו להבין מהו מושג זה ואת השפעתו – Homer, ניסה להבחין בין מראה טוב לחשיבה טובה, Plato, ניסה להבין זאת בדיאלוג בין Socrates לבין Theaetetus שניסו להבחין בין בני אדם לפי גודלה, רכותה וצלילותה של קופסת השעווה שיש במוחם כגורם משפיע על האינטלקט.

עבודת סמינריון זו בוחנת את הקשר בין אינטליגנציה רגשית ואפקטיביות בעולם העבודה.

גם בימינו מתקשים להסכים על הגדרה יחידה לאינטליגנציה האנושית ולמדידתה וגישות שונות נוטות להסביר באופן מעט שונה את המונח ומקשרות אותו עם גורמים אישיותיים או מנטליים. המסר של אסכולת "האינטליגנציה הרגשית" הוא: כדי להצליח בחיים, או לחיות חיים מאושרים, לא מספיק להיות חכם במובן השכלי המקובל.

בנוסף לאינטליגנציה השכלית-IQ, צריך גם אינטליגנציה רגשית-EQ/EI. ממצאים רבים מעידים על כך שאנשים בעלי מיומנויות רגשיות נהנים מיתרון בכל תחום בחיים ויש להם סיכוי טוב יותר להיות מרוצים ויעילים בחייהם.

ואכן, עבודות מחקר קודמות הוכיחו כי אינטליגנציה רגשית ישירה או עקיפה משפיעה על המוטיבציה של העובדים באמצעות העמדות שלהם, התנהגויות ותוצאות.

עובדים  נדרשים לנהל ביעילות את רגשותיהם, כך שיוכלו לבצע את עבודתם היטב. המוטיבציה משחקת תפקיד חשוב ומעודדת את העובדים לעשות שימוש מושכל באינטליגנציה רגשית על מנת  להשיג ביצועים יעילים במסגרת עבודתם.

ארגון אשר אינו משלב בתרבות הארגונית אינטליגנציה רגשית בקרב מנהליו אינו מסוגל גם לשרת באופן מספק את הלקוח ואת עובדי הארגון . כלומר ארגון המסגל בקרב מנהליו תקשורת טובה עם העובדים, עבודה בהתאם לערכים , הגנה על הערכים הללו מוביל להנהגה יעילה . יתר על כן, אלו מרכיבים קריטיים להנהגה יעילה.

הספרות טוענת כי לרגשות השפעה על תוצאות העבודה ומצבי לחץ. אינטליגנציה רגשית (EI) עשויה להסביר את ההבדלים הפרט בהתמודדות עם מצבי לחץ בעבודה.

בעבודת מחקר זו נבדק הקשר בין אינטליגנציה רגשית ואפקטיביות בעולם העבודה.

המחקר יתמקד ביכולות בין אישיות סגנון ניהול ופיתוח מוטיבציה ויכולות תוך אישיות: תפקוד ממוקד תחת לחץ ושחיקה.

על מנת לענות על שאלות המחקר, העבודה הנוכחית מתבססת על מאמרים, מחקרים וספרות רלוונטית.