הרגלי אכילה לא בריאים בהמשך עלולים להוביל לדימוי עצמי שלילי בקרב נשים צעירות בעיקר ואי-שביעות רצון ממראה הגוף. יתר על כן, עודף משקל, נמצא כקשור לדימוי גוף שלילי.

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון האם קיים קשר בין אופן התזונה של המתבגרות לבין דימוי הגוף ובכך להציע התערבויות מתאימות לשיפור התנהגויות בריאותיות חיוביות ולצמצום התנהגויות הסיכון בקרב אוכלוסייה זו.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם קיים קשר בין אופן התזונה של המתבגרות לבין דימוי הגוף. הבדיקה נערכה בקרב ערות בכיתות ח'. התלמידות שנבדקו היו תלמידות דתיות הלומדות בבית ספר דתי (חטיבת ביניים) בצפון הארץ. משתתפות המחקר כללו 25 תלמידות ובנוסף, השתתפה במחקר קבוצת ביקורת, גם היא נלקחה מאותה שכבת כיתות ח' . כלל הנערות המשתתפות הן ממצב חברתי כלכלי בינוני.

במסגרת המחקר נערכה תכנית התערבות, אשר כללה 20 פגישות שבועיות. מטרת התכניות הייתה לעסוק במודעות וחשיבות התזונה הבריאה בשילוב פעילות גופנית. התכנית שילבה תכנים של אורח חיים בריא המותאם לגיל ההתבגרות, סקירה רב מערכתית אודות דימוי גוף חיובי בקרב בנות המחקר באמצעות תכנית שלבים מובנת המבוססת על מחקרי בריאות ופסיכולוגיה. במהלך המפגשים ניתנה לבנות הזדמנות להבעה אישית ומקום לביטוי קשיהן, חיזוק קבוצת המחקר, הפנמת השיטה הנרכשת והפיכתה לחלק בלתי נפרד מאורחן חייהן.

כלי המחקר כלל שאלון אודות מודעות לאכילה בריאה ושאלון דימוי גוף: שאלון אכילה בריאה – שאלון EAT 26 ושאלון דימוי גוף – שאלון המורכב בחלקו משאלון ההתייחסות לגוף ומשאלון דימוי גוף.

במסגרת המחקר נבדק 3 השערות, כאשר ההשערה הראשונה טענה כי קיים קשר שלילי בין התנהגות תזונתית לקויה לבין דימוי גוף חיובי.

ההשערה השנייה טענה כי תלמידות אשר השתתפו בחשיפה לתזונה בריאה יפגינו התנהגות תזונתית בריאה רבה יותר מאשר נערות שלא נחשפו.

ההשערה השלישית טענה כי תלמידות אשר השתתפו בתהליך ללמידת התנהגות תזונתית בריאה יהיו בעלות דימוי גוף חיובי יותר מנערות שלא נחשפו לתכנית.

הממצאים מעידים על חשיבותה של תכנית ההתערבות לתזונה בריאה וכן כי חשיפה ומודעות לתזונה נכונה והרגלי אכילה בריאים, ללא ספק תורמים לדימוי גוף חיובי.