האונס מנציח דיכוי נשים בדרכים מסורתיות כאשר התופעה מעודדת נשים לתפוס עצמן כקורבן, כפסיביות וכחלשות. כלומר, קבלת מיתוס אונס וההצדקה של אונס היו קשורה לעמדות מסורתיות כלפי תפקידי מגדר.
סקירת הספרות הנוכחית עניינה בקשר בין אונס על רקע לאומי להפיכת גוף האישה היהודייה לרכוש לאומי שמלחמה ניטשת עליו בין יהודים לערבים.
גיוון אתני נוטה להפחית סולידריות חברתית ואמון בין קבוצות , כאשר אפליה עדתית במשחק היא אכן תוצאה של סטריאוטיפים אתניים. כלומר, מידת אמון בין פרטים עשויה לשחק תפקיד חשוב בהתפתחותה של החברה והצלחתה הכלכלית.
גוף האישה עובר דיכוי מתמשך , דיכוי הכולל מערכת יחסים בין אישה יהודייה לגבר ערבי, המנצח את האומה הישראלית-יהודית, בעת שהוא כובל את היהודייה והופך לבעליה. החברה הישראלית חווה טראומה חברתית מתמשכת, טראומה בה ארגונים קיצוניים מסיתים כנגד זוגות מעורבים, פוגעים בזוגות אלו וגוררים את החברה הישראלית לפילוג ושנאה בין העמים. האונס על רקע לאומי נתפס כבסיס למערכות היחסים הללו, בין ערבים ליהודיות, אך האונס איננו מהווה טראומה רגעית אלה טראומה מתמשכת, שכך ההשלכות לכך הנה הגברת השנאה והיריבות בין העמים.
בחברה הפטריארכלית שוררת אמונה כי אונס הוא תוצאה של יחסי כפיפות מגדריים, המבוססים על נחיתות כלכלית, חברתית, פוליטית ותרבותית של נשים. חוסר השוויון בין המינים נובע מאותו מבנה פטריארכלי, שמאפייניו הם: דומיננטיות הגבר על האישה במרבית תחומי החיים. האישה נתפסת כרכוש או כחפץ.
- גיוון אתני בין קבוצות
- המיעוט הערבי והסכסוך הערבי-ישראלי
- גזענות
- אונס על רקע לאומני
- מערכות יחסים בין נשים יהודיות לגברים ערבים
- קמפיין ההסתה כנגד תופעת הנישואין בין יהודיות לבין ערבים
- הלאמת גוף האישה
ביבליוגרפיה