כתוצאה מהמעורבות והדו קיום, נוצר קונפליקט בין התרבויות השונות על רקע סכסוך או דעות קדומות. במפגש הבין תרבותי עם ה"חדש",הבלתי נודע, יש יסוד מאיים על הפרט וזה בניגוד למוכר והמשרה ביטחון ויציבות.

סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את נושא הקונפליקט היהודי ערבי ואיך הוא בא לידי ביטוי בערים מעורבות אוכלוסייה, תוך התמקדות בעיר "עכו" שמאופיינת כעיר דו לאומית

הקונפליקטים בין קבוצות מיעוט- מיעוט או מיעוט- רוב, חשובים כתורמים לסביבה שיש בה רמה גבוהה של קונפליקט חברתי בלתי פתור. כאשר הגישה לפתרון קונפליקט זה מצריכה גישה ייחודית שכוללת פיתרון סכסוכים וגישור.

העיר עכו איבדה ממעמדה ומהכנסותיה כאשר בהתבסס על ניתוח מפקדי האוכלוסין שנערכו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עכו נמצאה בבחינת  מדד סוציו כלכלי המורכב משקלול של נתוני דמוגרפיה, רמת חיים, השכלה וחינוך, תעסוקה, אבטלה וגמלאות במקום הנמוך ביותר ביחס לערים אחרות כדוגמת קריית אתא ונהרייה.

עם תום מלחמת השחרור נשאר בישראל מיעוט ערבי, ברובו כפרי, בקרב רוב יהודי. יחס החברה היהודית כלפי המיעוט הערבי היה כרוך בתחושות של חוסר ביטחון וחוסר אימון, שנבעו מן ההיסטוריה המשותפת של שתי הקבוצות, אשר הסכסוך ביניהן נתפס, בעיני שתיהן, כסכסוך טוטאלי.

עכו היא עיר יוצאת דופן בהיותה מאכלסת אחוז כה גבוה של מוסלמים החיים לצד האוכלוסייה היהודית ברציפות מאז 1948

סכסוכים או קונפליקטים בין חברות או אוכלוסיות שונות פורצים כאשר כוונותיהן או מעשיהן נתפסים כנוגדים אלה את אלה. לפעמים כשהסכסוך מתמשך זמן רב, ההשלכות שלו נהיות קשות על החברות המעורבות בו.