בשנים האחרונות, ככל שגבר השימוש ברשת האינטרנט ככל וברשתות חברתיות בפרט (פייסבוק)  החלו עולות בפני בתי המשפט בישראל סוגיות שונות ביחס לנזקי האינטרנט. במסגרת העבודה הנוכחית, אתייחס לסוגיית ההתחזות באינטרנט ולפגיעה וביזוי הפרט (לשון הרע) באמצעות האינטרנט.

עבודת סמינריון זו בוחנת את הקונפליקט בין עקרון חופש הביטוי לבין דיני לשון הרע וההתחזות ברשת החברתית-פייסבוק.

ואכן בשנים האחרונות , נמצאו שורת פסקי דין ופרשיות המעידות על התחזויות בנסיבות מחמירות , כאשר המגמה הנראית לעיל הנה החמרה בכל הנוגע לסוגיה הנדונה . במקביל ניתן לראות גם פסיקה רחבה בנושא לשון הרע באינטרנט. כאמור, רשת האינטרנט מגלמת בתוכה יתרונות רבים , אך בצד יתרונות אלו נפתח לו צוהר חדש של עבירות מסוג חדש קרי: עבירות המחשב הרווחות בתקופה הנוכחית.

מכאן עולות שאלות שונות, כגון: האם ניתן להגביל את חופש הביטוי במסגרת רשתות חברתיות, האם נדרשת אמת מידה חדשה לחופש הביטוי באינטרנט, משום אופיו ומהותו של האינטרנט? האם ניתן לחשוף את זהותם של גולשים אנונימיים ברשת האינטרנט לצורך הגשת תביעה כנגדם על ידי מי שנפגע מפרסום שנעשה על ידי אותם הגולשים ?

שאלות אלו ואחרות ייבחנו במסגרת העבודה הנוכחית.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את הקונפליקט בין עקרון חופש הביטוי לבין דיני לשון הרע וההתחזות ברשת החברתית – פייסבוק.

על מנת לענות על שאלות המחקר, העבודה הנוכחית מתבססת על מאמרים, מחקרים, חקיקה, פסיקה  וספרות רלוונטית

הפסיקה בעניין לשון הרע באינטרנט באות לידי ביטוי כאשר מפרסם לשון הרע באינטרנט יהיה אחראי בנזיקין , כאשר  לעורך האתר או בעליו ישנה שליטה על החומר המועלה ובאם עורך האתר או בעליו קיבלו הודעה כי באתר מתפרסמים פרסומים המהווים לכאורה לשון הרע , לעורך אתר או בעליו תהיה אחריות להסיר לשון הרע.