חופש הביטוי הוכר כזכות יסוד בסיסית מאז שנותיה הראשונות של מדינת ישראל. עיגון לעקרון זה נמצא בפסיקה החל בפס"ד קול העם המיתולוגי וכלה בפרשת שניצר ואכן לפני כעשור הכריז נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס/ פרופסור אהרון ברק בחגיגיות כי בישראל התמסדו "תרבות ומסורת של חופש ביטוי".
עבודה זו עוסקת בקונפליקט הקיים בין חופש הביטוי לבין העברת מסרים באינטרנט.
בשנים האחרונות, ככל שגבר השימוש ברשת האינטרנט בכלל ובטוקבקים בפרט, החלה עולה בפני בתי המשפט בישראל השאלה מתי יש לחשוף את זהותם של גולשים אנונימיים ברשת האינטרנט לצורך הגשת תביעה כנגדם על ידי מי שנפגע מפרסום שנעשה על ידי אותם הגולשים.
השאלה מתי תיחשף זהותם של כותבי תגובות אנונימיות טרם הוסדרה בדבר חקיקה. כלומר קיימת אי וודאות ביחס לשאלה מתי יש לחשוף זהותם של כותבי טוקבקים באינטרנט לצורך הגשת תביעה כנגדם. מנגד, אף שהשינויים הדרמטיים במבנה הייצור וההפצה של תוכן ברשת האינטרנט יוצרים הזדמנויות חסרות תקדים לביטוי וגישה למידע.
סביבה זו יוצרת גם איום מסוג חדש על חופש הביטוי והאוטונומיה של הפרט. מקור האיום הוא בריכוז שליטה חסרת תקדים על סביבת התוכן בידי תאגידים פרטיים הפועלים על פי תכתיבי השוק.
השאלה המחקרית הנבדקת היא מהו הקונפליקט הקיים בין חופש הביטוי לבין העברת מסרים באינטרנט – הטוקבקים – מקרה בוחן?
עבודה זו בוחנת את סוגיית הטוקבקיסטים והאם ראוי לחשוף את זהותם של מגיבים באינטרנט? לאור חופש הביטוי? האם ניתן ליישב את הקונפליקט בין חופש הביטוי לבין חשיפת טוקבקים כמגיבים פוגעניים ואלימים?
כמו כן, קיימת בדיקה לשאלה כיצד המשפט הישראלי מתמודד עם סוגיה זו בעידן האינטרנט וכן מהן ההשלכות של התופעה מבחינה משפטית וחברתית.
הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין.
1.מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 קונפליקטים וניהול סכסוכים
2.2 טוקבק – הגדרה ומאפיינים
2.3 עקרון חופש הביטוי
2.4 האינטרנט וחופש הביטוי
2.5 הגנת הפרטיות אל מול ביטחון הציבור
3. השיטה
4. שאלת המחקר
5. שיטת המחקר
5.1 מערך המחקר
6. ניתוח הקונפליקט ודרכי פתרון
6.1 האם ראוי לחשוף את זהותם של מגיבים באינטרנט?
6.1.1 חקיקה
6.1.2 פיסקה
6.2 הצעה לפתרון הקונפליקט
7. סיכום
8. ביבליוגרפיה