סקירה ספרותית זו עניינה בקונפליקטים הקשורים ברכישת מנויים עונתיים למשחקי כדורסל.
הספורט התחרותי המאורגן של היום הוא תוצאה של המהפכה התעשייתית. בשנים הראשונות של המהפכה התקשו מרבית האנשים לכלול פעילויות ספורט בשגרת חייהם. יתרה מכך, השלטונות התנגדו לבזבוז זמן כאשר אפשר להקדישו לעבודה ולכן נחקקו חוקים שהרתיעו מהתקהלויות רבות משתתפים מעבר לשעות העבודה. אנשי המעמדות הגבוהים יכלו להרשות לעצמם לעסוק בפעילויות פנאי גופניות ואילו למעמד הפועלים היה ניתן לעתים להשתתף באירועי ספורט כצופים בלבד.
באמצע המאה ה-19 נפוצה התפיסה כי צורת החיים של הפועלים מזיקה ומסוכנת והחלו התארגנויות לשינוי המצב; אנשים נקראו לקחת חלק בצורות שונות של פעילות גופנית. הספורט המאורגן התרחב ונתפס לא רק כבילוי מהנה, אלא גם ככלי לקידום הישגים כלכליים וחברתיים. ובשלהי המאה ה-19 הוקמו מספר מועדונים והתאחדויות ספורט של יהודים באירופה. בין ארגוני הספורט הבולטים בישראל: "מכבי ישראל", מרכז הספורט "בית"ר", התאגדות "הפועל", איגוד "אליצור" ו"אס"א". בשנת 1931 הוקמה על ידי "מכבי" ה"התאחדות לספורט בישראל"