עבודת סמינריון העוסקת בקומונה האיסיית אשר פעלה בתקופת העולם הישן ובקומונה הקיבוצית המשתייכת לעולם החדש. קומונות אלו חיו חיי שיתוף, שוויון, מוסר וצדק.

עבודה זו תערוך השוואה בין עקרונותיהם ואורחות חייהם של כת האיסיים לבין החברה הקיבוצית.

החברה הקיבוצית מהווה את החברה השיתופית בעידן המודרני המתבססת בדומה לכת האיסיים על שותפות בתנאי דלות, צמצום והסתפקות במועט.

ראשוני הקיבוצים קמו בתקופת העלייה השנייה, ביניהם- דגניה, כפר גלעדי, כנרת, ואחרים.
הקיבוצים החלו כ"קבוצות". קבוצות אלו היו בבסיס דומות מאוד לקיבוץ, ההבדל העיקרי היה שהן לא היו גוף רשמי אלא רק כמה חברים שקנו יחדיו שטחים. הקבוצות החלו בעבודת החקלאות והחלו לבנות את הכלכלה והתרבות העברית

האידאה הקיבוצית מתמצה במילה שוויון, אשר משמעותו שוויון ערך האדם ושוויון ערך העבודה. הקיבוץ הקים חברה חדשה שאינה מיוסדת על ניצול אדם על ידי אדם ובנויה על הבנה הדדית ואמון הדדי מוחלט.
בחברה האיסיית והקיבוצית מנוהלת קופה משותפת, קיים רכוש משותף רמת חיים שווה לכל החברים בלי כל אותם נגעים הקיימים מחוץ לקיבוץ ולכת כמו קנאה, שנאה, תחרות פרועה, רמאות וכולי.
הערכים החברתיים המאפיינים את הקיבוץ ואת הכת מהווים מעין דת מהפכנית שבאמצעותה בקשו לבנות חברה חדשה המושתתת על שוויון, עזרה הדדית, סובלנות ואחוות אחים.

במסגרת עבודה זו נבחן את אורחות חייהם, מנהגיהם, תורתם הכלכלית והשקפת עולמם של החברה האיסיית והחברה הקיבוצית באמצעות השוואה בין שתי חברות דומות- שונות אלו.