הקולנוע הישראלי עוסק רבות במתח הבין עדתי בחברה הישראלית, החל משנות ה-50 וכן עד לשנות ה-2000

העבודה הנוכחית, בחנה את הצגת מזרחים ואשכנזים בתוכניות הטלוויזיה בפריים טיים

דימוי מזרחים ואשכנזים בא לידי ביטוי עם קום המדינה במסגרת הקולנוע הישראלי אשר הציג את החלוץ היהודי כגואל הציונות עצמה ומדינת היהודים . למדינת ישראל כבר אז נקבע צביון מערבי מובהק. לעומת זאת, נעשה ניסיון לשלול את המזרחיות בזהות הישראלית, כאשר המזרחי נדרש לוותר על זהותו, תרבותו ומנהגיו ולהיטמע בתוך המערב. המזרחי הוצג כנחות ודל אמצעים בהיררכיה המעמדית של החברה המתגבשת. לעומתו האשכנזי הוצג כבעל ממון, בעל הדעה וכמתנשא

עבודה זו בחנה את הצגת מזרחים ואשכנזים בתוכניות הטלוויזיה בפריים טיים : הבורר, טקסי דרייבר וסברי מרנן.

הסקירה הספרותית מתייחסת לסוגיית הצגת דמות המזרחי והאשכנזי אשר ולפיה המדיה בישראל מציגה את בני עדות המזרח באור שלילי, מנציחה , מחזקת ומעניקה לגיטימציה לאי השוויון ולפער העדתי בין המזרחים לבין האשכנזים.

מממצאי הניתוח עולה כי הדמויות המזרחיות והדמויות האשכנזיות בסדרות טלוויזיוניות לעיתים רבות מציגים סטריאוטיפים בלתי הולמים ומשפילים ומכאן שהממצאים עולים בקנה אחד עם הספרות המחקרית וכן עם המציאות החברתית.

ממצאי המחקר מלמדים על הגישה של מוסד הפרסום אודות הסדר החברתי המשעתק והאליטה האשכנזית השלטת כמו גם על היות יוצרי הפרסומות משתייכים לאליטה וצופים בעליונות על המזרחי הנחות אשר זקוק נואשות לאשכנזי על מנת להתרומם ולהשתקם. על פי אסכולת פרנקפורט, המדיה הטלוויזיונית מתאימה את אופן ייצוגו של המזרחי למציאות החברתית הכוללת שולטים ונשלטים ויחסי כוחות אלה הם היוצרים את דמותו של המזרחי.