עבודת סמינריון הבוחנת את הקונפליקט בין איכות הסביבה לבין הצבא ונזקי לסביבה וכן לבחון את היקף תחולת התקנות והחוקים בנושא איכות הסביבה על הצבא ואכיפתן.
נושא איכות הסביבה זוכה בשנים האחרונות להתייחסות מיוחדת בארץ ובעולם . המודעות לנושא הולכת וגוברת בקרב הציבו הרחב. בארה"ב ובאירופה נושא איכות הסביבה עלה על סדר היום כבר בשנות ה – 60 וה – 70 ובמקביל למודעות החלה התארגנות סביבתית אשר כללה הקמתם של גופים שונים העוסקים במחקר ובחקיקה בתחום איכות הסביבה. בשנת 1961 עבר בכנסת חוק מניעת מפגעים, תשכ"א-1961, אשר נשא אופי פלילי. ניצניה של מגמת חקיקה ראשונית זו הקדימו מדינות רבות בעולם אשר נחשבו חלוציות בתחום, לרבות ארה"ב. ארה"ב החלה לפעול בתחום באופן רציני רק בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, עם החוק הפדראלי National Environmental Policy Act of 1969, אשר דרש להתחשב בנזקים לבריאות ולסביבה לפני מימון פרויקטים ממשלתיים וה- Occupational Safety and Health Act מ-1970, אשר קבע לראשונה מערכת סטנדרטים כללית באשר לרמת המזהמים בסביבת העבודה בתעשייה.
ההכרה והפעילות המואצת בתחום איכות הסביבה הביאה לקראת סוף שנות ה – 80 לשינוי התפיסה ששלטה עד כה בתחום הסביבתי לגבי היחס בין פיתוח לסביבה והחלה הכרה גוברת והולכת בכך שהבעיות הסביבתיות הן עולמיות ויש צורך בשיתוף פעולה עולמי לשם פתרונן. בשנים האחרונות מתפתחת גם בישראל מדיניות לשם גיבוש אסטרטגיה לפתרון קונפליקטים סביבתיים במקביל למודעות הציבורית בישראל לתחום איכות הסביבה הולך גדל ונתפס תחום זה על ידי גורמים שונים ובכללם, צה"ל. עובדה זו קיבלה את ביטוייה בין שאר, בהקמת המשרד לאיכות הסביבה, בריבוי הגופים הממשלתיים המתמחים בנושא וכן בדיונים ציבוריים סביב פרויקטים שונים בעלי השלכות סביבתיות.
צה"ל במסגרת ההכרה הגוברת בחשיבותה של איכות הסביבה החל לנקוט ביוזמה משותפת עם "הגופים הירוקים" בישראל וכן החל בגיבוש הסדרים בינו לבין הרשות לשמירת הטבע, הגנים הלאומיים והחברה להגנת הטבע בכול הנוגע לאימוני צבא בשמורות טבע ולעריכת טיולים בשטחי אש בנגב. נקבעו בין השאר נהלים פרטניים כגון: הסדרת אימוני נהיגה הגורמים לנזק סביבתי רב, אימונים שונים של צה"ל, תיאומים בין צה"ל לבין הקק"ל, רשות העתיקות בנוגע לאימונים ועוד.
הקונפליקטים בין הצבא לבין הסביבה נובעים בעיקר מהיותה של ישראל, מדינה קטנה, ולכן הקרקע בהיותו משאב חיוני נמצא במחסור חמור. כל זאת עולה על רקע העלייה במודעות, בחשיבות ובהכרה באיכות הסביבה בישראל.
יחד עם זאת ב-10 באוקטובר פורסמו בדו"ח מבקר המדינה שורת כשלים בנושאים שונים שבאחריות צה"ל ומשרד הביטחון, בין היתר בנוגע לאיכות הסביבה . הדו"ח מותח ביקורות על התנהלות מערכת הביטחון בתחומים שונים, הנוגעים לטיפול בשפכים של בסיסים ומתקנים ביטחוניים שונים. צה"ל, והמפגעים הסביבתיים שהם תוצרו כמעט ואיננו נשמע בשיח הציבורי-סביבתי כמו כן, צה"ל כפוף באופן חלקי למדי לחוקים ותקנות סביבתיים. והפרקליטות הצבאית אשר אמורה לתבוע את האחראים ליצירתם של זיהום ומפגעים, בדרך כלל על סעיף בחוק הצבאי "התנהגות לא נאותה",לא עושה את הצעדים המשפטיים הנחוצים, רוב המידע על התביעות המתנהלות מול הצבא נותר חסוי לציבור מתוקף "שמירה על ביטחון המדינה", זאת למרות שמדובר על נושא שמשפיע על כלל אזרחי ישראל ולא רק על חיילי צה"ל.
מטרת עבודה זו לעמוד על הקונפליקט בין איכות הסביבה לבין הצבא ונזקי לסביבה וכן לבחון את היקף תחולת התקנות והחוקים בנושא איכות הסביבה על הצבא ואכיפתן.
בחלקה הראשון של עבודה זו אגדיר את המושגים אקולוגיה וסביבה, בהמשך אציג חקיקה ראשית ומשנית בנושאי סביבה ולבסוף עקרונות היסוד של המשפט הבינלאומי בנושא איכות הסביבה.
חלקה השני של עבודה זו יציג את נזקי הצבא לסביבה תוך התמקדות במקרה נחל הקישון ויעמוד על הקונפליקט בין האינטרס הסביבתי ובין האינטרס הביטחוני. בחלקו העיקרי של פרק זה אציג שורת חוקים סביבתיים ואבחן את מידת תחולתם על צה"ל. בסיומו של פרק זה אציג את האופציות המשפטיות העומדות כנגד מפגעי צה"ל באיכות הסביבה ודרך אכיפתן.
חלקה השלישי של עבודה זו יציג את הפעילות הצה"לית בנושא השמירה על איכות הסביבה.
1. מבוא
2. אקולוגיה ואיכות הסביבה
2.1 אקולוגיה ואיכות הסביבה – הגדרה
2.2 חקיקה ראשית ומשנית בנושאי סביבה
2.3 עקרונות היסוד של המשפט הבינלאומי – סביבתי
3. הצבא ואיכות הסביבה
3.1 נזקי הצבא לסביבה
3.1.1 מקרה נחל קישון
3.1.2 גדר ההפרדה והשלכותיו הסביבתיות
3.2 שיקולים ביטחוניים מול שיקולים סביבתיים
3.3 פירוש חוקים בתחום איכות הסביבה וקביעת היקף תחולתם על הצבא
4. האופציות המשפטיות העומדות כנגד מפגעיו הסביבתיים של צה"ל
5. פעולות האכיפה
5. הטיפול של צה"ל ושל משרד הביטחון בנושא השמירה על איכות הסביבה
6. סיכום ומסקנות
7. ביבליוגרפיה