אנשים עם מוגבלות חשים כי הם אינם מסוגלים לעמוד באידאל החברתי  וכתוצאה מכך, אנשים עם מוגבלות פיסיות ואינטלקטואליות מתמודדים עם תחושת ערך עצמי ירוד, דימוי גוף נמוך, ובמקרים מסוימים עלולים להיות פגיעים להפרעות אכילה.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בקשר בין ADHD, דימוי גוף והערכה עצמית.

הפרעת קשב וריכוז הוגדרה כקושי ביכולת לרסן התנהגות כך שזו תתאים לנורמות החברתיות, התנהגות חסרת עכבות, אי יכולת לציית לחוקים ולהוראות ואי שליטה על ההתנהגות. במשך שנים התרכזו המדענים בגורמים אפשריים להפרעה, וטענו שהליקוי הוא נוירולוגי

תלמידים וסטודנטים עם הפרעת קשב יתקשו בלימודים, וציוניהם יהיו נמוכים בהשוואה לשאר התלמידים. בנוסף הם יתקשו ליצור קשרים חברתיים ולציית לנורמות חברתיות. ילדים אלו דחויים על ידי קבוצת השווים. כתוצאה מהמשוב השלילי החוזר ונשנה שהם מקבלים מהסביבה הם עלולים לסבול מהערכה עצמית נמוכה ודימוי עצמי נמוך

הערכה עצמית הפכה למושג מדובר ונפוץ מאוד בשנים האחרונות. מורים, הורים, מטפלים ואחרים מיקדו את מאמציהם בהגברת ההערכה העצמית מתוך הנחה שהערכה עצמית גבוהה מגלמת בתוכה יתרונות רבים

הגישה הפסיכולוגית לדימוי גוף מתייחסת לשאלה, כיצד  אדם תופס את הגוף שלו ומה עמדתו ותחושתו ביחס לגופו. המונח דימוי גוף הוא רב-ממדי, כאשר הוא כולל מודעות לגוף, גבולות הגוף ושביעות רצון של האדם מגופו. הפרעה בדימוי גוף משפיעה על הערכתו העצמית של האדם, כאשר דימוי גוף שלילי מוביל להערכה עצמית נמוכה