מדיניות הרווחה מאפיינת את העשורים האחרונים, מעלה תמורות ושינויים, כאשר אחד השינויים הוא רכישת הממשלה שירותי אנוש מאת קבלני משנה. מצב זה מאפיין את ישראל וכן מדיניות מערביות, כדוגמת ארה"ב, אשר בעיקר מקבלת שירותי אנוש מאת ארגוני המגזר השלישי.
עבודה זו, עניינה בשירותים הניתנים לאוכלוסיית "נוער בסיכון".
אוכלוסיית נוער בסיכון נחלקת ל 3 קטגוריות עיקריות, כאשר הקטגוריה הראשונה מתייחסת לילדים/ מבוגרים בסכנה ישירה ומיידית- ילדים קורבנות התעללות והזנחה, ילדים עם בעיות התנהגות, נוער עבריין, נוער משתמש בסמים ונערים ונערות במצוקה, קורבנות אלימות במשפחה.
הקטגוריה השנייה מתייחסת לילדים החיים בסביבה מסכנת ונמצאים בסכנה עקיפה- ילדים עדים לאלימות בין הוריהם, להתמכרויות, לעבריינות, ילדים החיים בעוני, ילדים בקהילות מסכנות. והקטגוריה השלישיה מתייחסת לילדים החיים בנסיבות העלולות ליצור סיכון- ילדים במשפחות הסובלות ממשבר בגין גירושים, חד- הוריות, אבטלה ועלייה.
עוצמת הסיכון של בני נוער אלו מבהירה כי מדובר באוכלוסייה הדורשת סיוע חברתי, רווחתי על מנת להשתקם ולהשתלב בחברה.
מכאן נובעת שאלת המחקר אשר תבחן כיצד השפיעה הפרטת שירותי הרווחה האישיים במערכת הרווחה בישראל על ילדים ובני נוער בסיכון ? הבדיקה תיערך באמצעות סקירת מאמרים הדנים במדיניות רווחה, הפרטה, נוער בסיכון ומדיניות הרווחה בהקשר לנוער בסיכון.
מבוא
1. ההפרטה - יתרונות וחסרונות
2. ילדים ונוער בסיכון : קשיים ופתרונות
3. מדיניות אספקת השירותים החברתיים -מגמות וההשלכות.
4. דיון וסיכום
5. ביבליוגרפיה