עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת היבטים המשפטיים והציבוריים ביחס לפרובלמאטיקה של פסילת שמות מהתמודדות לכנסת.

עבודה זו תעסוק בהיבטים המשפטיים והציבוריים ביחס לפרובלמאטיקה של פסילת שמות מהתמודדות לכנסת.
סוגיית פסילת מפלגות עלתה לראשונה בבחירות לכנסת השישית, כאשר ועדת הבחירות המרכזית פסלה את "רשימת הסוציאליסטים" מן הטעם שזוהי רשימה חתרנית הכופרת בקיום המדינה. בערעור שהוגש לבית המשפט כנגד החלטה זו נקבע כי למרות שהוראה מפורשת על כך אינה קיימת בחוק, ועדת הבחירות המרכזית מוסמכת לפסול רשימה הכופרת בקיומה של המדינה.
ועדת הבחירות המרכזית, ממונה ניהול חוקי ותקין של הבחירות וכן אחד מתפקידיה המרכזיים של ועדת הבחירות המרכזית, הוא הסמכות לפסול קיומה של רשימה או מועמד מהתמודדות בבחירות לכנסת.. סעיף 15 לחוק הבחירות לכנסת קובע "לביצוע הבחירות תוקם ועדת בחירות מרכזית תוך 60 יום מיום כינוסה של כל כנסת חדשה". על פי סעיף 17(א) לחוק הבחירות יו"ר הוועדה הוא "אחד משופטי בית המשפט העליון. ועדת הבירות הנה גוף פוליטי והיא כוללת נציגים מהסיעות הקיימות בכנסת. מספר הנציגים הנו יחסי לגודל הסיעה.
הפרובלמאטיקה של פסילת שמות מהתמודדות לכנסת מעלה את הקונפליקט בין זכויות יסוד כמו חופש הביטוי, חופש ההתאגדות והזכות להיבחר לבין הגנה על עצם קיומה של הדמוקרטיה הוא מהסוגיות הקשות ביותר שמדינה דמוקרטית מתמודדת אתן. זכותה של הדמוקרטיה להגן על עצמה אך גדולתה נעוצה בכך שהיא מאפשרת להשמיע ולפעול למען דעות שאינן מתיישבות עם ערכיה.
הדיון פסילת שמות מהתמודדות לכנסת יפתח בהשתלשלות התחיקה והפסיקה הדנה פסילת שמות מהתמודדות לכנסת, הפרק השני יציג את הבעייתיות הכרוכה בפסילת שמות על רקע מהותה הדמוקרטית של מדינת ישראל. הפרק השלישי יציג את הנהוג בדמוקרטיות מערביות, ותיקות וצעירות ביחס לסוגיית פסילת שמות מהתמודדות בבחירות.