המחקר כיום עוסק רבות בקושי בזיהוייה של התופעה בשל מיסוך המגבלות הנובעות מליקויי הלמידה על היכולות העיוניות הגבוהות, ובחשיבותו של זיהוי זה לצורך טיפול יעיל בתלמידים המאופיינים על ידה.

סקירת ספרות הבוחנת את הפערים בין היכולות ואי היכולות והשפעתם על עיצוב העצמי של סטודנטים עם ליקויי למידה

התיאוריה ששימשה עבורי בסיס מרכזי למחקר זה היתה תיאורית התפתחות הזהות של אריקסון העוסקת במהותה וחשיבותה של הזהות האישית המגדירה את אישיותו של כל פרט בעיני עצמו ובעיני זולתו, והמאפשרת לו להתמודד עם משימות החיים בכל התחומים לאורך כל שנותיו.

זהות הפרט, היא הגדרתו את עצמו ותשובתו לשאלה – "מי אני?" תשובה זו כוללת סינתזה של העבר עם ההווה והעתיד. תחושת ההמשכיות קשורה לארגון התנסויותיו של הפרט בעבר עם אלה של ההווה ועם הכיוון שהפרט מגדיר לעצמו לעתיד. הזהות, לטענתו, היא שלם קוהרנטי שהוא יותר מסך כל הזהויות הנכללות בו. זהותו של הפרט מגדירה אותו כפרט, כישות נפרדת בעלת ייחוד. חלק מזהות זו נקבע על ידי המיומנויות והכישורים שלו כפי שהם נתפסים על ידו.

רק בראשית שנות ה-80 הכיר המחקר המדעי בקיום התופעה הכפולה של יכולת שכלית גבוהה לצד ליקויי למידה. עד אז תורצה התמונה התת- הישגית שהופיעה אצל תלמידים כאלה כנובעת מחוסר מוטיבציה ומביטחון עצמי נמוך. הנטייה הכוללת של החברה היתה לאפיין תלמידים שביטאו ניגודיות בין כישוריהם להישגיהם הלימודיים או כלקויים או כמחוננים.

בשנים האחרונות קיימת התייחסות מרובה לתלמידים החווים G / LD , יכולת הזיהוי של התלמידים הללו והטיפול בהם. סקירה של 20 שנות מחקר לבחינת תלמידים מחוננים עם ליקויי למידה, מעלה כי יש לגלות יותר טכניקות אבחון והתערבות יעילים עבור קבוצה זו.

המחקר מתמקד בהבנת החשיבות של אסטרטגיות הסתגלות, אסטרטגיות פיצוי והעשרה על מנת, שניתן יהיה לאפשר לתלמיד לתלמידים אלו לחוות למידה באופן המותאם להם, מעבר לגישות המטפלות בלקות למידה בלבד , שכן כיום קיימת הבנה כי אוכלוסייה ייחודית זו של התלמידים חייבת תכנית ייחודית על מנת לממש את מלוא הפוטנציאל שלה.