השתלת איברים היא טכנולוגיה רפואית חדישה של החלפת איברים, חלקי איברים, או רקמות, שהגיעו לאי-ספיקה סופנית – באיברים, חלקי איברים או רקמות תקינים

עבודת סמינריון זו בוחנת את הפן ההלכתי בתרומת איברים.

השתלת איברים כרוכה תמיד בטרגדיה. מותו של אדם אחד מאפשר את הצלתו של אדם אחר. לרוב מדובר באסונות קשים של מוות בתאונת דרכים, בפיגוע חבלני וכדומה. לרוב מדובר בצעיר או צעירה שקיפדו חייהם בנסיבות מחרידות

מערכת ההשתלות נמצאת כיום בפרשת דרכים. מספר הממתינים להשתלת איבר חיוני גדל והולך מדי שנה, ולמעלה מ-860 חולים בישראל רשומים ברשימת הממתינים להשתלות. לעומת זאת, זמינות האיברים הנתרמים להשתלה אינה עולה בהתאם לציפיות ולדרישות.

כבוד המת ורצונו מוכר בפסיקה כזכות חוקתית ושואב את כוחו מחוק היסוד כבוד האדם וחירותו.

מטרתו של החוק על פי סעיף 1א' היא "להגן על כבוד האדם וחירותו" ומאז עוסק המשפט החוקתי ישראלי בפיתוח מודלים פרשניים שונים בדבר היקף הזכויות, ובעיקר הזכות לכבוד האדם.

בקרב היהודים נפוצה התפיסה המוטעית לפיה חוקי היהדות אוסרים לחלוטין על תרומת איברים. כתוצאה מתפיסה זו, אחוז תרומת האיברים בקרב היהודים הוא הנמוך ביותר בכל הקבוצות האתניות.

על פי  החלטת הרבנות הראשית לישראל מות גזע המוח באופן בלתי-הפיך לחלוטין הוא מות האדם, אף שליבו פועם. זו גם דעתו הסופית של הרש"ז אוירבך זצ"ל, אלא שיש הטוענים כי אין לנתק מכשיר הנשמה כשהלב עדיין פועם, למרות שגזע המוח נפגע באופן בלתי הפיך

בדיקת הפאן ההלכתי ביחס לסוגיית תרומת איברים בעיתונות היומית והאינטרנטית העלתה כי  "..עם קבלת הצעת "חוק הגדרת זמן המוות המוחי", אותה הוא מוביל ואשר תוגש לכנסת לקריאה טרומית אחרי אישור ועדת השרים לענייני חקיקה – יוציאו המנהיגים הדתיים פסק הלכה תקדימי שיאפשר תרומת אברים גם למגזרים שנמנעו עד כה מלעשות זאת".