פיגועי טרור ואסון אשר פוקדים את האוכלוסייה האזרחית, מחייבים ניהול של המשבר ותאום בין ארגונים שאינם רגילים לשתף פעולה. הכנת קהילה לעמידה איתנה בפני אסון, מחייבת הקמת ועדה מקומית שתעסוק בתכנון אסטרטגי מבעוד מועד. רצוי שתכנון שכזה ישלב את כל הגורמים הפועלים בקהילה ממוסדות ממשלתיים ועד לכוחות פנימיים.

סקירת ספרות זו בוחנת את הערכת תכנית לפי המודל הלוגי: הקמת והכשרת צוותי חוסן יישוביים במועצה אזורית

חוסן (Resilience) כמטפורה, נגזר מעולם המתכות ומתאר את יכולתו של חומר לחזור לשיווי משקל אחרי הפרעה

כיום בספרות ניתן למצוא למושג חוסן הגדרות רבות אשר מצביעות על תהליך התגבשות המושג תוך הדגשת ההיבטים השונים הנחקרים.

קהילה היא ישות בעלת גבולות גיאוגרפיים וגורל משותף. קהילות מורכבות מסביבות חברתיות וכלכליות המקיימות יחסי גומלין. הקהילה מספקת לחבריה צרכים בסיסיים כגון ביטחון, מזון, בריאות, חינוך וכדומה ומהווה מסגרת למעגל החיים השלם מינקות ועד זקנה. הגדרה נוספת לקהילה, מתייחסת לקשרים החברתיים, לנקודות מבט דומות ולפעילויות משותפות במסגרות שונות

ישנם חוקרים הסבורים כי על מנת להעריך את יכולת ההתמודדות עם מצבי דחק חמורים יש להתבונן על היכולת הקהילתית להתמודד עם אותם מצבים ולאו דווקא הפרטית. לפי גישה זו, קהילה בעלת חוסן גבוה תתמודד טוב יותר עם לחצים ותתאושש מהר יותר לאחר משבר מקהילה בעלת חוסן נמוך

מצבי חרום משבשים ופוגעים בתחומים שונים בחיי הקהילה כגון דיור, תעסוקה, פעילות המוסדות הקהילתיים וערכים ונורמות אשר משתנים על מנת להתאים עצמם לצרכים דחופים שעולים. הצורך בהישרדות, דוחק את הערכים הדמוקרטיים וזכויות הפרט יחד עם שיקולי השגרה האחרים. בשל כך ישנה חשיבות שבעלי התפקידים, המבנה החברתי והתנהגות האוכלוסייה בעת חרום יהיו מוכרים או קרובים לניסיונו של הציבור בעת שגרה.