ילדים עם קשיי למידה ולקויות מתמודדים פעמים רבות עם מאבקים יומיומיים רבים בבית הספר, כאשר הם מנסים להתמודד עם אתגרים שונים שהם מתמודדים איתם כחלק מקושי הלמידה שלהם.
מטרתה של העבודה הייתה לבחון האם ישנו הבדל בהערכה העצמית בקרב תלמידים עם לקויות למידה לעומת תלמידים ללא לקות למידה והאם תלמידים בעלי לקות למידה יציגו הערכה עצמית ירודה יותר בהשוואה לתלמידים ללא לקות למידה.
הערכה עצמית הינה מושג מורכב המסביר את נקודת המבט ביחס לתפיסה עצמית המתפתחת מגיל ינקות. עם התפתחות המודעות, הפרט רוכש בטחון עצמי המורכב מחוויית ומתפקוד בסביבתו. ילדים עם ליקויי למידה חווים דחייה ולעתים מתויגים על ידי בני גילם. ילדים עם לקויות למידה מתמודדים לרוב עם סטיגמה שלילית הנקשרת לכישלון, מה שמוביל לירידה בהערכה העצמית שלהם
המחקר יעסוק בהערכה עצמית בין ילדים בעלי לקות למידה לילדים שאינם בעלי לקות למידה.
השערת המחקר טענה כי יתקיימו הבדלים בהערכה העצמית בקרב תלמידים עם לקויות למידה לעומת תלמידים ללא לקות למידה, תלמידים בעלי לקות למידה יציגו הערכה עצמית ירודה יותר בהשוואה לתלמידים ללא לקות למידה.
הבדיקה נערכה בקרב 20 הורים מתוכם 10 הורים לילדים עם לקות למידה ו-10 הורים לילדים ללא לקות למידה טווח הגילאים נע בין 30-40, ממוצע הגילאים 35.
במסגרת הניתוח הכמותי שוער כי קיימים הבדלים בהערכה העצמית בקרב תלמידים עם לקויות למידה לעומת תלמידים ללא לקות למידה, תלמידים בעלי לקות למידה יציגו הערכה עצמית ירודה יותר בהשוואה לתלמידים ללא לקות למידה. תוצאות המחקר הכמותי העלו כי בעלי לקות למידה הם בעלי הערכה עצמית נמוכה יותר מאשר תלמידים שאינם בעלי לקות למידה באופן מובהק.
• מבוא
• סקירת ספרות
• שיטה
• תוצאות
• דיון
• ביבליוגרפיה
• שאלון