סוגיית משאבי הטבע במדינות רבות מעלה שאלות ביחס ליתרונות או החסרונות הטמונים במשאבים הללו . מקובל בכלכלת משאבי טבע להניח כי קיים קשר חזק בין משאבים וצמיחה כלכלית.

העבודה הנוכחית העריכה כלכלית את שמורת הר החרמון, הר החרמון המשמש כאתר תיירות ייחודי לישראל, כאשר המחקר בחן מהי נכונות והמניעים הציבור לשלם עבור שימור הר החרמון? והאם הנכונות הציבורית לשלם מושפעת ממאפיינים סוצי-דמוגפיים לפי התיאוריה הכלכלית?

הר החרמון מהווה בית גידול ייחודי למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, ולכך חשיבות מקומית ובינלאומית. בנוסף הר החרמון משמש כאתר תיירות ייחודי לישראל. ציבור גדול של מטיילים מגיע להר החרמון, בעיקר בעונת החורף.

אתר הסקי בהר החרמון הינו אתר סקי ייחודי למדינת ישראל שאין שני לו. האתר מספק פעילות אקסטרים, מעבר להנאה שבדבר לאתר ערך מוסף, היא מגדילה "תוצר כחול לבן" במקום לטוס לשוויץ או יעדי גלישה אחרים בעולם מקומות עבודה רבים ופרנסה שמאכילה מושב שלם. עם זאת, קיימת פגיעה סביבתית –אקולוגית מתמשכת , כאשר הר החרמון, מהווה מקור העשרתו של נהר הירדן, דן, בניאס, שניר, מקורות מים החשובים למשק המים הישראלי.

העבודה הנוכחית, ענייניה בנכונות הציבור לשלם עבור שימור הר החרמון ובדיקה האם הנכונות הציבורית לשלם מושפעת ממאפיינים סוצי-דמוגפיים לפי התיאוריה הכלכלית?

השערות המחקר טענו כי הערך הלא שוקי של הר החרמון הינו גבוה עקב ערכי אי שימוש גבוהים בקרב הציבור כגון ערך קיום וערך ההורשה וכן נכונות הציבורית לשלם מושפעת ממאפיינים סוצי-דמוגפיים.

הבדיקה בוצעה על פי שיטת מחקר כמותית. נעשה שימוש בשאלונים אשר מודדים את המשתנים במחקר.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי המניעים אשר נמצאו תורמים באופן מובהק לנכונות השימור הם : מערך הקיום ונימוק לגיטימי: שימור ההר חשוב לי במידה שהוציא כסף עליו. כלומר, הנכונות לשלם עבור שימור הר החרמון מושפעת ממניעים לגיטימיים ומניעים של ערך קיום.