הערבוב הלשוני הינו תוצאה של מציאות חברתית במדינת ישראל שנוצר בעקבות יצירת היחסים בין שני המגזרים והחיכוך בין המיעוט דובר הערבית והרוב דובר העברית. העבודה להלן הינה עבודת מחקר בנושא הערבוב הלשוני בצל ההיתוך החברתי במדינת ישראל בקרב בני הנוער, בין ערבית לעברית.

עבודת חקר זו מחולקת לחמישה פרקים עיקריים, הראשון הינו הסקירה הספרותית, בפרק זו מוצגת סקירה כללית לספרות האקדמאית בנושאים הבאים: השפה הערבית, הזהות הערבית בצל הרוב היהודי במדינת ישראל, הוראת השפה הערבית ותרומתה בהעצמתה זהות והתרבות הערבית, מעמדה של השפה הערבית עבור התלמיד הערבי, הערבוב הלשוני והערבוב הלשוני בין השפה העברית והשפה הערבית. הפרק השני עוסק במתודולוגיית המחקר והתייחסות למרכיבי המחקר הבסיסיים, קרי שיטת המחקר (איכותני), מטרת המחקר, שאלות המחקר, המשתתפים, כלי המחקר (ריאיון עם בני נוער בגיל ההתבגרות). הפרק השלישי הינו עיבוד של ממצאי הראיונות ודיון מעמיק בהתאם לממצאים שעולים מהראיונות. בפרק הרביעי מוצגת תכנית התערבות שמטרתה העלאת המודעות לערבוב הלשוני בקרב בני הנוער ודרכים לחיזוק והעצמת השפה הערבית בקרב אוכלוסיית בני הנוער. לסיכום, בפרק החמישי מוצגות מקנות עם המלצות לסיכום עבודת המחקר דנן.

בהתבסס על עבודת המחקר להלן, המסקנות שעולות הן כי הערבוב הלשוני הינו תופעה חברתית לשונית שמתגברת עם השנים וזאת כתוצאה מהחיכוך החברתי הקיים בגילאי ההתבגרות במסגרות פורמאליות בחסות בתי הספר ובמסגרות בלתי פורמליות החל מחשיפה לפרסום ומודעות וכלה עד למקומות הבילוי והקניות. בד בבד, תופעה זה מקבלת תאוצה הודות לאור הקדמה הדיגיטלית והשימוש המוגבר ברשתות החברתיות, אפליקציות וכלים טכנולוגיים שונים.