עצם מסירת הרישום הפלילי למעסיקים פוגמת ביכולתו ובסיכויי של העבריין להשתלב בשוק העבודה, כאשר למעסיקים סיבות לאי העסקת עבריינים לשעבר או הפחתת השכר שלהם, כגון אמצעי זהירות, חששות, סלידה נגד פושעים וכו'

סקירת ספרות זו בוחנת מהם מאפייני הבעייתיות המוסרית בהעסקת עבריינים בישראל בתנאים נחותים יחסית לתנאי השוק ?

בשל מקרים אכזריים של עבירות מין ורצח ילדים קיימים חוקים נוקשים שמתמקדים בעברייני מין החוקים משתנים ממדינה ומדינה וכוללים  רישום העבריינים כשהם משתחררים מהכלא, פרסום העבריינים באתרי אינטרנט נגישים לציבור, הגבלות בתנועה, גירוש עברייני מין מהמדינה, ניתן להבין כי קיימים ניסיונות כנים להגן על טובת הציבור.

מעסיקים בישראל נוטים שלא להעסיק עבריינים , בעיקר עבריינים אשר הואשמו ברצח ובגניבות. רבים מציינים כי אף יסרבו להעסיק עבריין לשעבר בשל חשש לאלימות מצידו, מעילה או גניבה

עבריינים בכל חברה בישראל מופלים ברוב תחומי החיים, בקבלה לעבודה, בשכר, בקידום, בפיטורין, באבטלה גבוהה,  בהכרח להתקיים מקצבאות ממשלתיות, בעיות נגישות וניידות, קשיים ביורוקראטיים, מחסור,  בדידות חברתית, ועוד.

שילובם של עבריינים לשעבר בשוק העבודה מתאפשרים באמצעות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988 (להלן- החוק), האוסר על הפליה בין עובדי המעביד ומתייחס במפורש למרכיבי גיל, לאום, מין  וכדומה.

החוק בישראל, מחד מגן על החלש, קרי עובד בעל עבר פלילי ומחייב את המעסיק להעניק לו הזדמנות שווה, מאידך החוק מאפשר למעסיק לא להעסיק בתנאים מסוימים עברייני מין.