לאחר  מות מוחמד, הוטלה משימת הכיבוש של סוריה וארץ ישראל  על שלושה אישים: על עמר בן עאץ  הוטלה משימת הכיבוש של פלשתין כלומר כיבוש יהודה ומישור החוף הדרומי.

סקירה זו עוסקת בעיר רמלה בארץ ישראל בתקופה 640-1517.

חקר העיר המוסלמית מעלה כי התפיסה השלטת בתחום מורה כי העיר האסלאמית הנה בעלת תבנית אחידה, בהתאם לצורכי דת האסלאם. כמו כן,  העיר המוסלמית נתפסה כמפגרת ונחשלת ובעלת סמטאות צרות ומפותלות. כיום קיימת הכרה כי מבנה הער האסלאמית הנו תוצר של גורמים שונים אשר השפיעו על תכנית העיר למשל ערים שהיו קיימות לפני בוא האסלאם ונכבשו על ידי המוסלמים

רמלה היא העיר היחידה שנבנתה מין היסוד על ידי מוסלמים כאשר  עד לחורבנה (1068 לספירה) הייתה אחת העירים הגדולות  והחשובות  בחליפות המוסלמית . חשיבותה הפוליטית משתקפת  בעובדה שמושליה נמנו בדרך כלל עם האצולה הנכבדה , המקורבת לשושלת השלטת  בכל תקופה.

רמלה הייתה עיר מתוכננת היטב שכללה מבנים ממלכתיים, מבני ציבור, מצודה וארמון מושל, בית צבעים, ברכות מים ומתקנים רבים.  היא הייתה עיר עצומה בעלת 8 שערים וחומה  איתנה.

רמלה נבנתה מלכתחילה על מנת לשמש בירתו של מחוז פלסטין . הביטוי השלטוני המרכזי בעיר היה ארמונו של סלימאן, שהוגדר לעיל גם כבית המושל.

מקורות רבים מתארים את עושרה וחוסנה הכלכלי. בנוסף ממצאים ארכיאולוגיים מעלים כי  מוצרים שמקורם בתעשיות רמלה. העיר התאפיינה  בשלושה מגזרי תעסוקה: חקלאות , מלאכה ותעשייה ובצידם מסחר ושירותים.