מאז שנת 2007 חלה עלייה ניכרת במספרם של המסתננים למדינת ישראל דרך גבול ישראל מצרים. בעקבות זאת נוצרה בישראל קבוצה קבועה של מסתננים ומבקשי מקלט שקיבלו מעמד זמני מכיוון שאינם בני-הרחקה.
עבודת סמינריון זו עוסקת בהיתר גירושם של מסתננים ומבקשי מקלט במשפט הישראלי.
בית המשפט העליון באחת הפרשות קבע כי : "מדינה, כל מדינה, מוסמכת ורשאית לקבוע אלו זרים יבואו בשעריה, אלו מהם ישהו בתחומה, ומוסמכת ורשאית היא להרחיק מתחומיה זרים שאינם רצויים לה…" האומנם ?
מדיניות המקלט הישראלית מאופיינת בהעדר מדיניות, בשרירותיות, במעצרים ממושכים ובמעשי גירוש. מדיניות זו שונה בתכלית ממדיניות הפליטים בארצות הברית וקנדה. יחסה הרשמי של ישראל לפליטים סודאנים ואחרים המבקשים בה מקלט מעורר שאלות נוקבות בדבר חובתה המוסרית של ישראל. עם השאלות האלה מתמודדים יום יום פעילים ומתנדבים למען הפליטים.
עבודה זו עוסקת בהיתר גירושם של מסתננים ומבקשי מקלט במשפט הישראלי.
הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין.
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי למרות ההכרה של בתי המשפט בצרכים הייחודיים של אוכלוסיית הפליטים, מן הראוי שמערכת המשפט בישראל, המופקדת על עשיית צדק, תגלה רגישות רבה יותר כלפי הפליטים, ותחפש דרכים להקל עליהם לפנות לערכאות לשם קביעת מעמדם הבריאותי בישראל.
כמו כן גם מדיניות שיפוטית מקלה אינה יכולה לפתור את בעיית מעמדם של הפליטים, ללא שינוי ממשי במדיניות הממשל ולבסוף מעמד הפליטים הם ראי לחברה הישראלית, למוסריותה וצדקת דרכה, ולהצבה בסמוך למדינות מתקדמות אחרות בעולם ולכן קיימת חשיבות רבה לשינוי דפוסי היחס לאכלוסיה הפליטים ולקביעת מעמדם המשפטי.
מבוא
1. הגדרתם של פליטים ומבקשי גבול
1.1 הגדרות
1.2 פליטים- רקע ומאפיינים
2. איסור הגירוש
2.1 איסור הגירוש בישראל
2.2 האם ישראל פועלת בהתאם לאיסור הגירוש?
3. עקרון ההגנה
4. חוק מניעת הסתננות
4.1 ביאור החוק
4.2 פסיקה
5. נוהל החזרה חמה
6. משפט משווה
6.1 מדיניות ההגירה ומעמדם המשפטי של זרים בעולם
6.2 מעמד גירוש מסתננים ומבקשי מקלט בעולם
7. סיכום
ביבליוגרפיה