קיימים מספר סוגים של סעדים שהנפוצים ביותר הינם: סעד כספי, הצהרתי, צו עשה או צו מניעה. סעד זמני" – סעד שניתן להבטחת קיומו התקין של ההליך או ביצועו היעיל של פסק הדין, לרבות צו עשה, לא תעשה, עיקול, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת שימוש בנכס, תפיסת נכסים, כינוס נכסים זמני, וכל סעד אחר שבית המשפט ייתן, בנסיבות העניין.

סקירת ספרות זו בוחנת את נושא הסעדים והתרופות שלהם זכאי/ת מופלה במקום עבודתו

סעד – תגובה משפטית לפעולה המנוגדת לדין. כלומר סיוע שמגיש בית משפט לבעל דין, בדרך כלל בהקשר של המשפט האזרחי.  כמו כן, סעד מהווה זכות המשקפת את הזכות הקיימת לתובע  ויש לו תפקיד אינטגרלי ואינסטרומנטלי בהגשמת מטרות החוק. הסעדים משרתים כמה מטרות, הראשונה והחשובה שביניהן היא הרתעת מפֵרים פוטנציאליים מפני ביצוע הפרות הגבליות הפוגעות ברווחת הציבור

התרופות הן סוג של סעד משפטי העומד לזכות התובע הנפגע , לאחר שהוכיח את הנזק שנגרם לו. הפסיקה הישראלית ביטאה השקפה זו כאשר הנזק , לפי מהותו ובעקבות זיהויו כמעשה עוולה נבחרת  התרופה ההולמת והיעילה ביותר להחזרת המצב לקדמתו

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988 (להלן- החוק).  אוסר על הפליה בין עובדי המעביד ומתייחס במפורש גם למרכיב הגיל בכלל ולפיטורי עובד בפרט. סעיף 2 לחוק קובע לאמור: "2. (א)  לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היותם הורים, גילם, גזעם,  דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או משך  שירות המילואים

שמונה שנים לאחר חוק לשוויון זכויות בעבודה  מאוחר יותר נחקק חוק שכר שווה לעובדת ולעובד , התשמ"ו 1996: "עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעביד באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך הוראה זו תחול גם לעניין כל גמול אחר, שנותן מעביד לעובד או עבורו בקשר לעבודתו; לעניין חוק זה, "גמול אחר" – כל תוספת, טובת הנאה, קצובה, מענק, תנאים נלווים, תשלום לכיסוי הוצאות, תשלומים בשל החזקת רכב, שימוש בטלפון, מכסת שעות נוספות, רכישת ספרות מקצועית, ביגוד, שימוש ברכב, או כל תגמול אחר בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, והכל אף אם אינם שכר עבודה

הפסיקה בישראל במקרים מסוימים נוטה להגן על זכויות נשים ושכרן במסגרת העבודה. למשל בב"ש, 1576/99 בית הדין לעבודה קבע, כי העובדת הוכיחה הפליה בשכר לעומת עובד גבר באותו מקום עבודה, ולפיכך קיבל את התביעה ופסק לטובת העובדת הפרשי שכר ופיצויי פיטורים. פסק-הדין אחר  ניתן בתביעתה של עובדת בחנות מוצרים לבית. בית הדין לעבודה קבע כי החברה שילמה לעובד גבר שכר גבוה יותר מזה ששולם לתובעת, כאשר שניהם ביצעו אותה עבודה.  לפיכך נפסקו לטובת העובדת הפרשי שכר ופיצויים נוספים.