הסכמה מדעת הינה בסיסית למחקר בתחום הבריאות האתית. עם זאת, ברחבי העולם חווים אתגרים משמעותיים בהבטחת הדרישות הרגולטוריות והמעשיות להסכמה מדעת. מטרת המחקר היא להעריך את הדעות, העמדות, הפרקטיקות והקשיים ביחס לקבלת הסכמה מדעת.

מצד אחד,  עולה טענה כי הסכמה מדעת היא נורמה בסיסית ולרוב, ההסכמה המדעת  מהווה הרשאה אוטונומית של המטופל לקבל הליך רפואי זה או אחר. מצד שני, לא קיימת מודעות גבוהה ביחס לאיכות ההסכמה בפועל. מקור עיקרי לאי-שקט זה הוא עדות משמעותית לתפיסה מוטעית טיפולית והנטייה של הנבדקים להבין באופן לקוי את ההליך הרפואי.  מתח זה בין התיאוריה לבין הפרקטיקה הנוגעת להסכמה מדעת הוליד חוסר בהירות ,  אף על פי שאלו הרואים בתפיסה השגויה הטיפולית פגיעה בהסכמה מדעת, כיוון שנבדקים לרוב אינם מבינים בצורה מספקת את מה שהם מסכימים להם, הם בכל זאת לא ששים להסיק באופן סופי כי זה תמיד מערער את תוקף ההסכמה

במסגרת העבודה הנוכחית נטען כי דפוס זה הרווח של חשיבה תיאורטית ומעשית לגבי הסכמה מדעת ברפואה לקוי ביסודו

הבדיקה נערכה באמצעות חלוקה לפרקים הבאים:

פרק 1: אתיקה בתחום רפואה: פרק זה מגדיר מהי אתיקה רפואי, מאפייניה, מטרותיה וחשיבותה.

פרק 2: הסכמה מדעת – הגדרות ומאפיינים: פרק זה מתמקד בהגדרת המונה "הסכמה מדעת", מציג מספר הגדרות, מרכיבי ההסכמה, מאפייניה וחשיבותה.

פרק 3: היסודות ההיסטוריים של הסכמה מדעת: פרק זה מציג השתלשלות היסטורית של תהליך ההסכמה   מדעת.

פרק 4: הסכמה מדעת- גבולות החוק: פרק זה מציג את הדוקטרינה החוקתית בנושא הסכמה מדעת, במדינות שונות ובישראל.

פרק 5: האוטונומיה של המטופל והסכמה מדעת: פרק זה מתמקד בחשיבות האוטונומיה של המטופל בהקשר להסכמה מדעת.

פרק 6: הסכמה מדעת – קשיים:  פרק זה מציג את הקשיים במסגרת ההליך.

פרק 7: דיון וסיכום:  הצגת תובנות ופתרונות הנובעים מהליך הסכמה מדעת.