במשפט העברי מעוגנת הזכות לפרטיות במגוון תחומים. כך נחשב במקרא גילוי סוד לפגיעה הראויה לגינוי: "הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר" (משלי, יא, יג). מכתבים וכתבים זכו גם הם להגנה בדין העברי. "חרם שלא לראות בכתב חברו ששולח לחברו בלא ידיעתו…" כלומר היו מטילים חרם – נידוי על מי שקרא מכתב ללא רשות וידיעת חברו

סקירת ספרות זו בוחנת האם ראוי לאסור סיקור תקשורתי במטרה להגן על פרטיות אוכלוסיות מוחלשות?

הזכות לפרטיות נמנית עם זכויות היסוד של האדם באמנות בינלאומיות ובחוקות מדינתיות רבות ברחבי העולם.

לעיגון הפרטיות כזכות יסוד המעוגנת במפורש בחוק היסוד כבוד האדם וחירותו יש השלכות רבות על יחסי עובד ומעביד. ההגנה על פרטיותו של העובד משתרעת על תחומים רבים במשפט העבודה, אך היא איננה מהווה הגנה אבסולוטית   והאיזון הנדרש בתחום העבודה למשל,  הנו מורכב ובא לידי ביטוי בהתאם למאפיינים הייחודיים של יחסי עובד ומעביד.

האמנה הבינלאומית 1966 לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות מבטאת את  החובות של המדינות לכבד, להגן ולממש את זכויות האדם. סעיף 17 לאמנה מגן על הזכות לפרטיות,  הכוללת חופש מהתערבות בלתי חוקית או  שרירותית בפרטיותו של אדם,  במשפחתו,  ביתו,  רשומותיו,  ואיסור על מתקפה בלתי חוקית  כנגד כבודו של האדם ושמו הטוב

ההתפתחויות הטכנולוגיות המובילות לפגיעה מסוימת בפרטיות, כאשר גורם מרכזי לכרסום בזכות לפרטיות נובע מהתפתחויות טכנולוגיות, שמעמידות אפשרויות בלתי נדלות לפלוש למרחב הפרטי, להתחקות אחר כל צעד ושעל שעושה אדם בחייו,  לאסוף ולאגור את כל עקבות המידע שהוא משאיר אחריו.

כל ניסיון למנוע ממידע להגיע אל השוק החופשי של הדעות=צנזורה. קיומה של צנזורה ואיסור פרסום, יש שהם נוגסים, לעיתים פחות ולעיתים יותר, בזכות היסוד של חופש הביטוי, של הזכות להודיע ולדעת, שהיא אחת מ'זכויות יסוד שאינן כותבות עלי ספר, אלא הן נובעות במישרין מאופייה של מדינתנו כמדינה דמוקרטית השוחרת חופש, ואחת המשימות הגדולות והחשובות של הדמוקרטיה היא למצוא את האיזון הנאות בין קיומה של זכות זו והשמירה עליה לבין הצורך בשמירת סודיות לגיטימית להבטחת בטחונה של המדינה ופעולתם התקינה של השלום והסדר הציבוריים

סקירת הפסיקה אשר דנה בהגנת הפרטיות מפני סיקור בעייתי מעלה מספר פסיקות בסוגיה.   בעע"ם 2820/14 נקבע כי "…..כאשר  העברת המידע למבקש, תביא לפגיעה בפרטיות של גורם שלישי וחל סעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע, מנועה הרשות הציבורית להעביר את המידע למבקש , ואף אין עליה חובה לפנות למי  אשר הפרטיות שלו עלולה להיפגע.