כמו כן, הזכות לפרטיות מעוגנת בישראל בחוק היסוד כבוד אדם וחירותו וסעיף 7 לחוק מדבר על צנעת הפרט ופרטיותו . חוק זה הנו הבסיס החוקי והאיתן ביותר לזכות הפרטיות . מלבד חוק זה קיים "חוק איסור לשון הרע" ( התשכ"ח – 1965) , "חוק האזנת הסתר " (התשל"ט – 1979) ו"חוק הגנת הפרטיות" (התשמ"א – 1981) . החוק קובע (בסעיפים 4 ו-5), כי פגיעה בפרטיות מהווה עוולה אזרחית, אשר פקודת הנזיקין חלה עליה.

עבודה זו עניינה בזכות לפרטיות בקרב אוכלוסיות מוחלשות.

קיימות הגדרות רבות לזכות לפרטיות, כאשר בהתאם לבית המשפט העליון ". הזכות לפרטיות היא, בין היתר, אחת הנגזרות של הזכות לכבוד. הכרה בפרטיות היא ההכרה באדם כפרט אוטונומי הזכאי לייחוד אל מול האחרים. ייחוד זה הוא המאפשר לאדם להתבצר באישיותו כבעלת משמעות הראויה לכיבוד. פרטיותו של אדם היא כבודו וגם קניינו. זוהי המסגרת באמצעותה הוא עשוי, אם הוא בוחר בכך, לפתח את עצמיותו ולקבוע את מידת המעורבות של החברה בהתנהגותו ובמעשיו הפרטיים. זהו "מבצרו" הקנייני, האישי והנפשי".

עבודה זו עניינה בזכות לפרטיות בקרב אוכלוסיות מוחלשות.

השאלות אשר נבחנו בעבודה זו הן : האם ראוי לאסור סיקור תקשורתי במטרה להגן על פרטיות אוכלוסיות מוחלשות? מה המינון הנדרש בסיקור תקשורתי בכדי לשמור על האיזון בין המחויבות המקצועית של עיתונאי לבין המחויבות האזרחית? וכיצד שומרים על האיזון הנדרש בין זכות הציבור לדעת לבין הגנה על שם טוב ופרטיות?

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת ספרות הדנה בסיקור בני מיעוט, הזכות לפרטיות, בישראל, בעולם ובסביבה הדיגיטאלית, בחינת מעמד התקשורת בישראל, פוליטיקה, דמוקרטיה ותקשורת בישראל, הצנזורה בישראל, דיון בנושא ועדת העורכים של העיתונות וכלי התקשורת בישראל, ההסדר בעיתונות הכתובה לעומת זו האינטרנטית בבחינת אכיפת הצנזורה ולבסוף ייערך דיון ביחס לשאלת איסור סיקור תקשורתי במטרה להגן על פרטיות אוכלוסיות מוחלשות.

הספרות העלתה כי ייצוג אוכלוסיות מוחלשות נעדר לרוב מאמצעי התקשורת וכי כאשר קיים סיקור מיעוט זה או אחר, לרוב מדובר בסיקור שלי המציג את המיעוט בעליבותו. הזכות לפרטיות של כל פרט ועובד נמנית עם זכויות היסוד של האדם באמנות בינלאומיות ובחוקות מדינתיות רבות ברחבי העולם. הזכות לפרטיות משמשת כהגנה על צנעת הפרט ופרטיותו.